תהליך ההכשרה במבט לאחור: תפיסות של מורים חדשים בנוגע למוכנותם להוראה

המחקר הנוכחי מתמקד בתחושת המוכנות להוראה בכניסה למקצוע. הוא מבקש ללמוד באיזו מידה מורים מתחילים תופסים את מוכנותם למלא את תפקיד המורה כמספקת בתהליך הכניסה למקצוע ההוראה, ובאיזו מידה רכיבי ההכשרה ותחושת המסוגלות המקצועית קשורים לטיפוח תחושת המוכנות לעסוק במקצוע. נושא זה נבדק באופן מצומצם בהקשר של מערכת החינוך בישראל. המחקר נערך בקרב 584 מורים מתחילים אשר השתתפו בסדנאות התמחות בהוראה במכללה גדולה להוראה. מהממצאים עולה כי המורים המתחילים מעריכים את מוכנותם להוראה כבינונית. שקלול של כלל מרכיבי ההכשרה מלמד כי הן המרכיבים הפרקטיים והן המרכיבים הדיסציפלינריים נתפסים כתורמים לטיפוח תחושת המוכנות להוראה, והלימודים בתחום הדעת נתפסים כבעלי התרומה המשמעותית ביותר. נמצא שתחושת המסוגלות היא גורם המתווך בין התפיסה של תרומת ההכשרה לכניסה למקצוע ובין תחושת המוכנות. כמו כן מורים בשנה הראשונה להוראה (לעומת מורים בשנת ההוראה השנייה) ומורים שהתכשרו להוראה במסגרת המודל המסורתי (לימודי תואר ראשון בהוראה לעומת תוכניות ההכשרה החלופיות) דיווחו על מידה גבוהה יותר של מוכנות להוראה. בפרק הדיון מוצגות משמעויות תאורטיות ופרקטיות של הממצאים.