מֵעֵבר למילים: תפיסות מורים בחינוך העל־יסודי את הבנת הנקרא: מבט דרך אינטראקציה מתווכת במסגרת הוראה קשובה

הבנת הנקרא היא מיומנות יסוד לקידום לומדים עצמאים ונחשבת קריטית במערכת החינוך. היא מושפעת, מעבר לתפקודי שפה, קריאה וניהול, גם מידיעת המורים ועמדותיהם, המעַצבות את ההוראה בפועל; חשיבותה מתחדדת בחינוך העל־יסודי, שבו מתמקדים בהוראת התוכן הדיסציפלינרי וממעטים בהוראת מיומנויות אורייניות. מחקר זה אומד את הידע, את התפיסות ואת העמדות של מורים בחינוך העל־יסודי ביחס להבנת הנקרא באמצעות אינטראקציה מתווכת כחלק מגישת ההוראה הקשובה, ששימשה כמתודולוגיה לאיסוף ולעיבוד הנתונים. המשתתפים הביעו את תפיסתם באמצעות ייצוג חזותי, הסבר רפלקטיבי ודיון קבוצתי. הנתונים נותחו ניתוח תמטי איכותני־פרשני על בסיס התוצרים והתובנות שעלו מהשוואתם. הממצאים משרטטים את אופני החשיבה של המורים באשר להבנת הנקרא, את הבנת תפקידה בהוראה דיסציפלינרית ואת עמדותיהם לגבי אחריותם לטפחה. למחקר תרומה ייחודית ביצירת תשתית לפיתוח הכשרות המותאמות לנקודת המוצא של המורים, וכמודל לפרקטיקות כיתתיות רפלקטיביות המבוססות על אינטראקציה מתווכת, ישימות בכל כיתה ומגשרות בין תפיסה כוללת של הוראת הבנת הנקרא לבין ביטוי אישי של קבוצת לומדים ספציפית.