עיצוב המדיניות של תכנית המצוינים במכללות (רג״ב: ראש גדול בהוראה) באמצעות שימוש במחקרי בוגרים
Formulating the policy of the REGEV Program
for Excellent Students in the colleges by employing graduates' research
למרות ההכרה בצורך במחקרי הערכה של תכניות ופרויקטים חינוכיים, לעתים קרובות מדי לא נעשה בהם שימוש מספיק. אף על פי כן, מאמר זה מתאר תכנית חינוכית שהמחקר היה לאמצעי בלתי-נפרד מעיצובה. מדובר בתכנית רג"ב )ראש גדול בהוראה(, העוסקת בהכשרת סטודנטים מצוינים להוראה. התכנית מתקיימת ברוב המכללות האקדמיות לחינוך במדינת ישראל, ומאז הקמתה המחקר משמש למפעיליה אמצעי לבחון אותה, להכניס בה שינויים, לבחון את השפעתם וחוזר חלילה. עד כה התבצעו לאורך השנים שמונה מחקרי בוגרים רחבי היקף. התייחסות הבוגרים שכיום הם מורים וכן מגוון המחקרים והמתודולוגיות אפשרו לבחון את השפעתם של גורמים שונים בתכנית במבט רטרוספקטיבי. המאמר מדגים חמישה אספקטים של התכנית שהוכנסו בהם שינויים בזיקה למחקרי הבוגרים, מתאר את הממצאים שנתקבלו בכל אחד מהם ואת האופן שבו התכנסו הממצאים והתחברו לכלל מסקנות המובילות לשינויים במדיניות התכנית. לבסוף מוצגים ארבעה גורמים שפעלו במקרה זה ושנראה שהם אלה היכולים להסביר כיצד קרה שהמחקר 'לא נשאר על המדף בלבד'. בסיום המאמר נבדקת המידה שבה הקשר בין מחקר למדיניות לא הוביל רק להכנסת שינויים בתכנית, אלא גם תרם לשיפורה ולפיתוחה.
Despite recognition of the need to conduct evaluation studies of educational programs and projects, far too often insufficient use is made of them. This article presents an educational program that views research as an inseparable part of its development, and employs it as means for its ongoing formulation. The article describes how the REGEV Program for Excellent Students employed research findings as a means to aid the formulation and implementation of policy changes. Eight nationwide graduate follow-up studies have been conducted on the program. Their findings were studied comprehensively, and policy changes were subsequently made. This process produced a model wherein policy initiates research, which yields findings and conclusions, and in turn leads to policy changes, and so on and so forth. This article illustrates five aspects of the program in which changes were made as a result of graduate studies. For each aspect, a description of the findings obtained in the various studies and their integration is presented, along with the ensuing changes in the policy plan. In conclusion, four factors are raised which may explain how these changes were actually implemented and did not "collect dust on the shelf", as so often happens in educational research. The article concludes with a look at the extent to which this relationship between research and policy has led not only to the introduction of changes, but also to the program's development and improvement.