פועלן של המורות הדרוזיות הראשונות לקידום ההשכלה ולשינוי תפקיד המגדר של תלמידותיהן
The action taken by the first female Druze
teachers to promote higher education and
change the gender-based role of their
female pupils
מאמר זה בוחן במבט רטרוספקטיבי את פועלן של מורות דרוזיות ואת דרכן החינוכית בבתי ספר דרוזיים בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. המאמר מתמקד במורות שהיו בין הראשונות שפנו ללימודי השכלה גבוהה )באוניברסיטאות ובטכניון(, למרות התנגדות אנשי הדת והעדה ליציאה ללימודים גבוהים, שכן יש בכך משום עברה על איסורים מסורתיים ופריצה של מארג התפקידים המסורתי. מאמר זה 1 בוחן כיצד אישיותן ופועלן הייחודי של המורות האקדמאיות הראשונות והחשיפה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה השפיעו על שיטות ההוראה שלהן ועל דרכן החינוכית. כדי לבחון את פועלן של הנשים הראשונות בבתי הספר ואת השפעתן על תלמידותיהן נבחרה מתודולוגיה נרטיבית פנומנולוגית )גירץ, 1990 (, המתבססת על ראיונות פתוחים ועל פרשנותם. הממצאים מתארים כיצד שימשו המורות הראשונות מודל לחיקוי, ומציגים את פועלן בבית הספר לשינוי נורמות מגדריות שהן עצמן חצו, ואת פעילותן כפורצות דרך בתחומים שונים הנעוצים במערכת החינוך הדרוזי. מאמר זה מבקש להשמיע את קולן של נשים, מורות ותלמידות, הסובלות משוליות כפולה הן כמיעוט במדינת ישראל והן כנשים בחברה פטריארכלית, ומאיר תהליך ייחודי של שינוי שסללו המורות בבתי הספר הדרוזיים. זאת בשונה מהספרות המחקרית, הסוברת שלנשים אקדמאיות אין השפעה על החברה או על מעמדן של נשים בחברה. נוסף על כך המחקר ממלא תפקיד חשוב בספרות הנעדרת מחקרים הבוחנים את מערכת החינוך הדרוזית.
This article focuses on the first female university-graduate teachers from the Druze community and their influence on their female students and the Druze school system. These teachers were among the first to seek higher education in universities in Israel, despite cultural and religious prohibitions. Embarking upon higher education and seeking a role and a career outside of their homes involved breaking cultural norms and subverting expected gender roles. The article examines the effects of these unique female teachers on their students, and the various ways and methods they employed in an attempt to further engage in their female students’ lives, as well as in the norms and customs that exist in the Druze community’s school system. The educational input of these pioneering teachers – influenced by their uniqueness as the first women in their community to attain academic degrees and by the intercultural transitions they experienced along the way – was derived by means of qualitative methodology, using interview analysis.