שדה ההערכה בישראל וזהותם המקצועית של המורים – היש למכללות להכשרת עובדי הוראה סיכוי במשחק?
Teachers' professional identity and the evalutation field in Israel: do teacher training colleges stand a chance?
עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה. למרות זאת ההתפתחויות העצומות שחלו וחלות במדידה החינוכית, הן מבחינת רמתה המקצועית ובעיקר מבחינת היקף חדירתה למערכת החינוך וההשפעה עליה, שינו אך במעט את תהליכי הערכת התלמידים על ידי המורה בכיתה. יתרה מזאת, אין למורה יכולת להשפיע על אופי ההערכה והמדידה הנעשות על ידי גורמי חוץ במערכת, גם לא כאשר הוא ותלמידיו הם מושאי ההערכה. ההכשרה להערכה ולמדידה שהמורים זוכים לה היא לקויה ביותר, הן בהיקפה והן ברמתה. אם ניתן להסיק על גיבוש זהות מקצועית של מורים על פי ההכשרה שהם מקבלים, הרי הערכה איננה נכללת בזהות זו. ,)Bourdieu( הכשרה מקצועית ויצירת זהות מקצועית ניתנות להבנה, במושגי בורדייה כהפנמת השייכות לשדה ורכישת הכלים וסוגי ההון המתאימים למשחק בו. על פי בורדייה, ההון שהמורים אוחזים בו הוא הון תרבותי, ומכאן גם נגזרת זהותם המקצועית. אולם שדה ההערכה, בנוסף להיותו שדה מקצועי, הוא גם שדה כוחני. בשדה ההערכה החינוכית בישראל כמו בעולם, משחקים כוחות פוליטיים משמעותיים ביותר. אולם מושאי ההערכה המרכזיים, שעלולים להיות מושפעים ממעשה ההערכה יותר מכל אחד אחר, קרי המורים, אינם חלק מהשדה, ומיומנויות הערכה למיניהן אינן חלק מזהותם המקצועית. ממצאי המחקר שלהלן מראים שמערכת הכשרת עובדי ההוראה בישראל אינה מעריכה נכון את סוג ההון שהמורים נזקקים לו בשדה ההערכה, אינה תופשת אותו כחלק מזהותם, ואינה מקנה להם אותו, ובכך משאירה אותם חסרי כלים להתמודדות בשדה ההערכה.
Evaluation is everywhere and has been since the dawn of humanity. A teacher's professional world abounds with evaluation, and it is notable that the ways in which teachers evaluate their pupils have not changed much, despite the enormous changes and developments in educational evaluation and its increasing proliferation throughout the education system. These developments have not reached the teachers, nor do teachers have any ability to influence the manner in which evaluation is conducted in their own classrooms or in their own work. The training that teachers receive in evaluation and measurement is minimal both in its scope and in its standards. If, as is claimed, professional identity is created during professional training, evaluation is not part of this identity. In Bourdieu's terms, professional training and professional identity can be understood as the internalization of tools, a sense of belonging to 'a field', and the acquisition of the relevant capital for success in this field. According to Bourdieu, teachers possess cultural capital, and this capital defines their professional identity. While evaluation is undoubtedly professional knowledge, the field of evaluation is also highly political, and power plays a major role in it. Even though teachers and their pupils are among the main evaluation subjects, they are not part of this professional field; evaluation and measurement skills are not part of their profession, and are therefore not part of their professional identity. The teacher education system in Israel does not perceive evaluation and measurement as part of a teacher's profession or identity, nor does it provide them with the relevant tools.