תרומות הסימולציה הקלינית להכשרת יועצות חינוכיות: היבטים של הבניית זהות מקצועית, למידת מיומנויות וחיזוק חוסן בסביבה התומכת בצרכים פסיכולוגיים

מחקרים רבים מעידים על תרומת הסימולציות הקליניות להכשרת אנשי חינוך. עם זאת, בתחום הייעוץ החינוכי עדיין אין די ידע על תרומתן של הסימולציות להבניית זהות מקצועית, לפיתוח מיומנויות ייעוץ ולחיזוק החוסן. מטרת המחקר הייתה לבדוק היבטים אלו בקרב סטודנטיות לתואר שני בייעוץ חינוכי. המחקר התבסס על תאוריית ההכוונה העצמית, המדגישה את חשיבות סיפוקם של שלושה צרכים פסיכולוגיים: שייכות, מסוגלות ואוטונומיה. המחקר נערך בשיטה איכותנית פנומנולוגית וכלל 11 ראיונות חצי־מובנים עם הסטודנטיות וכתיבה רפלקטיבית שלהן בבלוג. הסטודנטיות כתבו את התרחישים והשתתפו בארבע סימולציות במהלך שלושה מפגשים. בניתוח עלו ארבע תמות מרכזיות: הסימולציה כמקדמת תהליך הבניה של זהות מקצועית הכולל למידה עצמית, הרחבת תפיסת התפקיד, הזדהות עם המקצוע, גישור בין תאוריה למעשה וחיזוק תחושת המסוגלות; למידה של 14 מיומנויות בין־אישיות ותוך־אישיות; למידה של משאבי חוסן אישי ומקצועי; ודרכי הנחיה שתמכו בצרכים הפסיכולוגיים של המשתתפות. ממצאי המחקר מצביעים על תרומת הסימולציות להתפתחות המקצועית של המשתתפות ועל התנאים הפסיכולוגיים המאפשרים התפתחות זו.