אתגרים אתיים בהכלת תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים מבט הוליסטי לפי המודל החברתי־אקולוגי

הכלתם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים מציבה בפני אנשי חינוך אתגרים אתיים מורכבים, החורגים מהיבטים פדגוגיים וארגוניים. מחקר זה בוחן אתגרים אלה באמצעות המודל החברתי־אקולוגי של ברונפנברנר ומתמקד ביחסי הגומלין בין רמות המערכת. המחקר מתבסס על ראיונות חצי־מובנים עם 83 אנשי חינוך במגוון תפקידים במערכת החינוך בישראל. הנתונים נותחו בגישה איכותנית אינדוקטיבית ולאחר מכן מופו למערכות המודל. הממצאים מצביעים על ריכוז אתגרים אתיים ברמת האקסו, ובמיוחד על שתי דילמות מרכזיות: איזון בין רווחת התלמיד המשולב לבין הוגנות ותפקוד הכיתה וקונפליקטים בין צוותים חינוכיים להורים סביב סמכות, אחריות והגדרת טובת הילד. תרומת המחקר היא בהמשגת אתגרי ההכלה כמתחים נורמטיביים רב־מערכתיים ולא רק כקשיי יישום, תוך שילוב בין צדק חינוכי ואתיקה של דאגה. תובנות אלו תורמות להעמקת הדיון ביעד האו"ם לפיתוח בר־קיימא ( SDG4 ), דהיינו חינוך איכותי, שוויוני ומכיל, ומדגישות את הצורך בהכשרת מורים, בגיבוש מדיניות רגישה לנושא ההכלה ובחיזוק מנגנוני תמיכה בין־מערכתיים במערכת החינוך בישראל.