בשביל מי ובשביל מה? גורמי הטיה בהערכת ההוראה והקורס במכללה לחינוך ושאלת תרומת ההליך למוערכים ולארגון

בשביל מי ובשביל מה? גורמי הטיה בהערכת ההוראה והקורס במכללה לחינוך ושאלת תרומת ההליך למוערכים ולארגון

בשביל מי ובשביל מה? גורמי הטיה בהערכת ההוראה והקורס במכללה לחינוך ושאלת תרומת ההליך למוערכים ולארגון

תקציר

מאמר זה דן בשאלת תפקידו ותוקפו של הליך הערכת ההוראה במוסדות להשכלהגבוהה, ובמיוחד במכללות אקדמיות לחינוך, מנקודות מבט אקדמיות, אתיותומחקריות. בדיון מוצגים ממצאי מחקר המראים את הבעייתיות בשימוש בלתי מבוקרבממצאי הערכת ההוראה והקורס בשל קיומו של גורם הטיה שיטתי בהערכות, שמקורו בתפיסת המעריך את מאפייניו האפיסטמיים של הקורס המוערך. המחקר עוסק בשלושה היבטים: (א) הערכת מאפייני ההוראה והקורס באמצעות שתימערכות מדדים וכמה היגדים כלליים על הקורס. (ב) בשאלה האם ניתן לזהות גורמיהטיה שיטתיים בהערכות אלה, ואם כן, מה מקורם. (ג) בשאלה האם רכיבי השאלון מספקים מידע אנליטי ורלוונטי על מאפייני ההוראה והקורס. נמצא כי רכיבי השאלון מאפשרים התרשמות ממוקדת ומפורטת מההוראה ומהקורס. תפיסת המעריכים את אופיו האפיסטמי של הקורס כשייך לאחת משלוש קטגוריות: אקדמי-עיוני-מנותק ממציאות ההוראה; אקדמי-עיוני-מקושר למציאות ההוראה; מתודולוגי-דידקטי, משפיעה על ציוני ההערכה ועל תפיסת המעריכים את התרומה שהםמפיקים מהקורס. כן נמצא כי דווקא הממד הנמדד יותר בשאלוני הערכה המשמשיםבהשכלה הגבוהה, המתייחס ל"איך" מתבצעת ההוראה, אינו גורם המנבא את תפיסתהסטודנטים את תרומות הקורס, בשעה שמאפיינים אפיסטמיים של הקורס הם המנבאים את תרומותיו. ממצאי המחקר והדיון בהיבטים שונים של שימוש בנתוני הערכת ההוראה כהערכהמעצבת וכהערכה מסכמת מתקשרים לשאלות פרקטיות ואתיות בדבר תוקף השימושבנתונים אלה בהעדר מקורות נוספים להערכה ולשיפוט של איכות ההוראה והקורס.

Abstract

מאמר זה דן בשאלת תפקידו ותוקפו של הליך הערכת ההוראה במוסדות להשכלהגבוהה, ובמיוחד במכללות אקדמיות לחינוך, מנקודות מבט אקדמיות, אתיותומחקריות. בדיון מוצגים ממצאי מחקר המראים את הבעייתיות בשימוש בלתי מבוקרבממצאי הערכת ההוראה והקורס בשל קיומו של גורם הטיה שיטתי בהערכות, שמקורו בתפיסת המעריך את מאפייניו האפיסטמיים של הקורס המוערך. המחקר עוסק בשלושה היבטים: (א) הערכת מאפייני ההוראה והקורס באמצעות שתימערכות מדדים וכמה היגדים כלליים על הקורס. (ב) בשאלה האם ניתן לזהות גורמיהטיה שיטתיים בהערכות אלה, ואם כן, מה מקורם. (ג) בשאלה האם רכיבי השאלון מספקים מידע אנליטי ורלוונטי על מאפייני ההוראה והקורס. נמצא כי רכיבי השאלון מאפשרים התרשמות ממוקדת ומפורטת מההוראה ומהקורס. תפיסת המעריכים את אופיו האפיסטמי של הקורס כשייך לאחת משלוש קטגוריות: אקדמי-עיוני-מנותק ממציאות ההוראה; אקדמי-עיוני-מקושר למציאות ההוראה; מתודולוגי-דידקטי, משפיעה על ציוני ההערכה ועל תפיסת המעריכים את התרומה שהםמפיקים מהקורס. כן נמצא כי דווקא הממד הנמדד יותר בשאלוני הערכה המשמשיםבהשכלה הגבוהה, המתייחס ל"איך" מתבצעת ההוראה, אינו גורם המנבא את תפיסתהסטודנטים את תרומות הקורס, בשעה שמאפיינים אפיסטמיים של הקורס הם המנבאים את תרומותיו. ממצאי המחקר והדיון בהיבטים שונים של שימוש בנתוני הערכת ההוראה כהערכהמעצבת וכהערכה מסכמת מתקשרים לשאלות פרקטיות ואתיות בדבר תוקף השימושבנתונים אלה בהעדר מקורות נוספים להערכה ולשיפוט של איכות ההוראה והקורס.

הורדת קובץ המאמר
מילות מפתח
תפריט