מורה-חוקר: שני כובעים לאחד או שני כובעים שהם אחד? מחקר, הוראה והתפתחות מקצועית במחקר פעולה
מורה-חוקר: שני כובעים לאחד או שני כובעים
שהם אחד?
מחקר, הוראה והתפתחות מקצועית במחקר פעולה
מורי המכללות נדרשים כיום להיות חוקרים פעילים נוסף על היותם מורים ומפתחי תכניות לימודים. תביעה זו מעוררת שאלות הקשורות בהתמחויות הנדרשות ממורה ומחוקר. מצד אחד, ניצבת האסכולה הגורסת כי הוראה ומחקר הם עולמות נפרדים בעלי התמחויות ונאמנויות שונות, ומצד אחר, יש הטוענים לקיומם של יחסי גומלין והזנה הדדית בין מומחיות בהוראה לבין מחקר. בין המאפיינים של מומחיות מקצועית בהוראה (במיוחד בהשכלה הגבוהה) תופס המחקר מקום של כבוד, אף כי ממצאי מחקר מעידים על מגמות סותרות בעת שבוחנים קשרים אלה. חלקו הראשון של המאמר סוקר מאפיינים של המומחיות בהוראה, כפי שנתפסת כיום בעיני חוקרים שונים, ואת הגישות השונות בהתייחס להשפעה ההדדית בין המחקר לבין ההוראה. בחלק השני מתוארת תפיסת המורה-החוקר במחקר פעולה כגישה המעודדת יחסי הזנה הדדית בין מחקר לבין הוראה. טיעון זה מבוסס על מודלים תאורטיים ועל ממצאים מהתנסותם של מורי מכללות בביצוע מחקרי פעולה.
מורי המכללות נדרשים כיום להיות חוקרים פעילים נוסף על היותם מורים ומפתחי תכניות לימודים. תביעה זו מעוררת שאלות הקשורות בהתמחויות הנדרשות ממורה ומחוקר. מצד אחד, ניצבת האסכולה הגורסת כי הוראה ומחקר הם עולמות נפרדים בעלי התמחויות ונאמנויות שונות, ומצד אחר, יש הטוענים לקיומם של יחסי גומלין והזנה הדדית בין מומחיות בהוראה לבין מחקר. בין המאפיינים של מומחיות מקצועית בהוראה (במיוחד בהשכלה הגבוהה) תופס המחקר מקום של כבוד, אף כי ממצאי מחקר מעידים על מגמות סותרות בעת שבוחנים קשרים אלה. חלקו הראשון של המאמר סוקר מאפיינים של המומחיות בהוראה, כפי שנתפסת כיום בעיני חוקרים שונים, ואת הגישות השונות בהתייחס להשפעה ההדדית בין המחקר לבין ההוראה. בחלק השני מתוארת תפיסת המורה-החוקר במחקר פעולה כגישה המעודדת יחסי הזנה הדדית בין מחקר לבין הוראה. טיעון זה מבוסס על מודלים תאורטיים ועל ממצאים מהתנסותם של מורי מכללות בביצוע מחקרי פעולה.