"רציתי לדעת למה" – הישיבה התיכונית והאולפנא בסיפוריהם של צעירים שעזבו את אורח החיים הדתי

המחקר שערכתי בדק את עזיבת אורח החיים הדתי בקרב צעירים מן החברה הדתית- לאומית בישראל. ההתייחסות אל העזיבה הייתה כאל תופעה רב-ממדית, ובהתאםלכך נבדקו ותוארו מאפייני הרקע והגורמים לעזיבה, תהליך העזיבה ואורחות החייםשל העוזבים במסגרת החברה החילונית. בחינת סוגיות אלה בוצעה על פי השיטה האיכותית-נרטיבית, באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה. במאמר זה בחרתי להתמקד בנושא אחד: תפקידו של בית הספר העל-יסודי כסוכןסוציאליזציה בחברה הדתית-לאומית, ומידת היותו גורם – עיקרי, משני או שולי- בהחלטת הנבדקים לעזוב את אורח החיים שחונכו לאורו. מתוך מסגרות החינוךשקיבלו ייצוג בעבודת המחקר, הוצגו ונדונו במאמר הממצאים הנוגעים רק לשני סוגימוסדות: הישיבה התיכונית (לבנים) והאולפנא (לבנות), משום שרוב העדויות על ביתהספר כגורם משמעותי בתהליך העזיבה נתגלו בקרב הנבדקים שלמדו בשתי מסגרותאלה. בהתאם למאפייני המחקר האיכותי, הניב מאמר זה "תיאור גדוש" של מחשבות, רגשות, מאוויים ואירועים אישיים של המרואיינים. מן הממצאים נגזרו אף השלכות חינוכיות ומסקנות יישומיות אפשריות, ואלה מוצגות באחריתם של הדברים.