תפיסות של סטודנטיות להוראה במכללה דתית הנוגעות לסיווגם של אובייקטים דוממים כ"יצורים חיים"
תפיסות של סטודנטיות להוראה במכללה דתית
הנוגעות לסיווגם של אובייקטים דוממים כ"יצורים חיים"
במחקר זה נבדקה יכולתם של לומדים לסווג נכון סדרה של עצמים דוממים כ"לא חיים". הרעיון לביצוע המחקר נבע מהממצא המופיע במחקר של עבדו ) 1999 (, שנעשה באוכלוסייה של מורים דוברי ערבית, שבו הופיעו סיווגים של עצמים דוממים כחיים בהשפעת המסורת הנוצרית. בעקבות כך נבחנה האפשרות של השפעת המסורת היהודית על סיווגים של אובייקטים דוממים כחיים ועל הנימוקים לכך בקרב אוכלוסייה של סטודנטיות להוראה דתיות. כמו כן נבדקה ההשפעה של רמת ההישגים של הנבדקות על הסיווג. במדגם שכלל 74 סטודנטיות להוראה משתי קבוצות השונות ברמת הישגיהן, הועבר שאלון על עצמים דוממים המתקשרים לחיים במסורות היהודיות. נמצא כי כשליש מהנבדקות סיווגו את מרבית האובייקטים הדוממים כחיים. האחוז של הסיווגים השגויים היה גבוה יותר בין נבדקות שרמת ההישגים הממוצעת שלהן נמוכה יחסית. כשליש עד מחצית מהנבדקות לא נימקו את סיווגיהן. אחוז גבוה מהנבדקות שרמת ההישגים שלהן גבוהה, השתמשו בהנמקה ביולוגית, בעיקר לשלילת החיים מהדוממים. בניגוד להשערת המחקר, לא נמצאה השפעה של המסורת היהודית על ייחוס חיים לאובייקטים דוממים. הקביעה כי כל האובייקטים אינם חיים, תוך שימוש בנימוק אחיד להסבר, נמצאה בקרב נבדקות בעלות רמת הישגים גבוהה. ייחוד מאמר זה הוא בחשיפה של הממצא, שחלק מהסטודנטיות להוראה בישראל, מרקע תרבותי יהודי-מסורתי, מתקשות לתפוס אובייקטים דוממים כ"לא חיים", וכי רמת ההישגים של הנבדקות היא המשפיעה על איכות הסיווג של האובייקטים כדוממים או כחיים ועל הנמקתו. למחקר זה השלכות רבות על תכנון ההוראה, על בניית תכניות לימודים והשתלמויות בנושא של הגדרת המושג "יצור חי" ועל הנטייה לייחס חיים לאובייקטים דוממים.
במחקר זה נבדקה יכולתם של לומדים לסווג נכון סדרה של עצמים דוממים כ"לא חיים". הרעיון לביצוע המחקר נבע מהממצא המופיע במחקר של עבדו ) 1999 (, שנעשה באוכלוסייה של מורים דוברי ערבית, שבו הופיעו סיווגים של עצמים דוממים כחיים בהשפעת המסורת הנוצרית. בעקבות כך נבחנה האפשרות של השפעת המסורת היהודית על סיווגים של אובייקטים דוממים כחיים ועל הנימוקים לכך בקרב אוכלוסייה של סטודנטיות להוראה דתיות. כמו כן נבדקה ההשפעה של רמת ההישגים של הנבדקות על הסיווג. במדגם שכלל 74 סטודנטיות להוראה משתי קבוצות השונות ברמת הישגיהן, הועבר שאלון על עצמים דוממים המתקשרים לחיים במסורות היהודיות. נמצא כי כשליש מהנבדקות סיווגו את מרבית האובייקטים הדוממים כחיים. האחוז של הסיווגים השגויים היה גבוה יותר בין נבדקות שרמת ההישגים הממוצעת שלהן נמוכה יחסית. כשליש עד מחצית מהנבדקות לא נימקו את סיווגיהן. אחוז גבוה מהנבדקות שרמת ההישגים שלהן גבוהה, השתמשו בהנמקה ביולוגית, בעיקר לשלילת החיים מהדוממים. בניגוד להשערת המחקר, לא נמצאה השפעה של המסורת היהודית על ייחוס חיים לאובייקטים דוממים. הקביעה כי כל האובייקטים אינם חיים, תוך שימוש בנימוק אחיד להסבר, נמצאה בקרב נבדקות בעלות רמת הישגים גבוהה. ייחוד מאמר זה הוא בחשיפה של הממצא, שחלק מהסטודנטיות להוראה בישראל, מרקע תרבותי יהודי-מסורתי, מתקשות לתפוס אובייקטים דוממים כ"לא חיים", וכי רמת ההישגים של הנבדקות היא המשפיעה על איכות הסיווג של האובייקטים כדוממים או כחיים ועל הנמקתו. למחקר זה השלכות רבות על תכנון ההוראה, על בניית תכניות לימודים והשתלמויות בנושא של הגדרת המושג "יצור חי" ועל הנטייה לייחס חיים לאובייקטים דוממים.