יזמות חינוכית וחלוציות חינוכית בעיתות משבר: המקרה של מתנדבים בסביבות חינוך חלופיות בישראל במלחמת חרבות ברזל
בשנים האחרונות חוותה מדינת ישראל אירועים משבריים אשר חשפו פערים חינוכיים וחברתיים ופגעו במרקם החיים בכלל ובמערכת החינוך בפרט. לצד אתגרים אלה התקשתה מערכת החינוך לתפקד באופן רציף ולתת מענה מיידי לצרכים שעלו מהשטח. מלחמת שבעה באוקטובר העמיקה את הפגיעה ברציפות התפקודית והחינוכית בישראל, בייחוד בקרב אוכלוסיות המפונים. מאמר זה בוחן כיצד חלוציות חינוכית ויזמות חינוכית באו לידי ביטוי בסביבות חינוך חלופיות (כגון מלונות ומרכזי פינוי) במטרה לשמר רציפות זו. המחקר בוצע בשיטה משולבת; נאספו נתונים באמצעות שאלונים וראיונות עומק עם 80 מתנדבים וצוותי חינוך. למסגרת הפרשנית נבחרה תאוריית ה"אנטי־שבירות״ ( anti-fragility ), שעל בסיסה פותח "מודל המעגל החינוכי האנטי־שביר". במעגל החינוכי האנטי־שביר מערכות חינוך עוברות ממצב שביר לעמיד באמצעות יזמות חינוכית, וממצב עמיד למצב אנטי־שביר באמצעות חלוציות. המחקר מדגים כיצד פעולות יזמיות וחלוציות בחינוך בזמן משבר המלחמה העבירו את מערכת החינוך ממצב של שבירות לאנטי־שבירות, מצב המאפשר צמיחה מתוך זעזועים ושיפור היכולת להתמודד עם מצבי אי־ודאות עתידיים.