דפים 48

מאי 2009

דבר המערכת

הכשרת מורים היא תהליך מורכב ורב-פנים. חקירתו של תהליך רב-פנים זה פותחת למעשה צוהר אל כל מערכת החינוך, על שלל בעיותיה, אתגריה וייחודה הפדגוגי והאנושי. הגיליון הנוכחי של "דפים" משקף זאת בצורה בהירה; הוא מגוון ורב-פנים. אין צורך להדגיש את חשיבותה ואת מרכזיותה של ההדרכה הפדגוגית להכשרת מורים. המאמר הפותח את הגיליון, שכתבה ד"ר אפרת קס: "'חיפוש חופשי' – תפיסת החופש האקדמי בעיני מדריכות פדגוגיות הקשורה בתחושת המסוגלות המקצועית שלהן", מבקש לבחון את מקומה של תחושת המסוגלות העצמית בתפקידן של המדריכות הפדגוגיות. המאמר בוחן את הגורמים המעצבים את תחושת המסוגלות המקצועית של המדריכות הפדגוגיות, וכן כיצד קשורה תפיסת החופש האקדמי והאוטונומיה למסוגלות העצמית המקצועית שלהן. שאלות אלה ואחרות נבחנות על בסיס מחקרי. נושא ליקויי למידה אינו יורד מסדר היום החינוכי. המאמר השני: "'הלקות נכנסת לכל פינה' – פרספקטיבות של מורים עם ליקויי למידה", שכתבו ד"ר גילה ווגל וד"ר ורדה שרוני, אמנם דן בנושא ליקויי הלמידה אך מזווית ראייה חדשה ומרתקת – מנקודת המבט של מורים שהוגדרו בעצמם כבעלי ליקויי למידה. המאמר דן בשאלות כיצד משפיעים זיכרונות העבר, כתלמידים בעלי ליקויים, על עבודתם בהוראה; עד כמה, ובאיזה אופן, מעוצבת עבודת ההוראה שלהם על פי העיתוי והדרך של חשיפת הלקות. המאמר מפגיש אותנו עם שנים-עשר מורים ועם שנים-עשר סיפורים. המחשב כאמצעי הוראה ולמידה מאפשר את פריצת גבולות הזמן והמקום של תהליכי ההוראה והלמידה. האם בלמידה מרחוק, בהוראת קורסים מקוונים, משתנים

תהליכי הלמידה וההוראה? ואם כן, מה מאפיין תהליכים חדשים אלה? האם אכן מנוצל הפוטנציאל הטמון בהוראה מקוונת? אלה הן השאלות שמעלה, חוקר ומנתח המאמר השלישי בגיליון: "תפקיד המורה בהוראה המקוונת – בחינת היישום על פי מאפייני קורסים מקוונים", שכתבו ד"ר עפרה ניר-גל, ד"ר טליה נור, ד"ר רפי גלברט וד"ר רוני ריינגולד. אמנות ניהול כיתה היא אולי המפתח, או לפחות מהווה תנאי הכרחי, להצלחה לימודית. אם יש קושי בפיתוח יכולות פדגוגיות ודידקטיות, הקושי בפיתוח היכולת לנהל כיתה קשה שבעתיים. שמא הטכנולוגיה יכולה לעזור? המאמר הרביעי, מאת ד"ר נירית רייכל וד"ר נירית סימון: "הכנסת תוכנה לניהול כיתה ובית ספר במשקפי הסגל החינוכי – חקר מקרה", בוחן את יחסם של המורים לשילוב תוכנה לניהול כיתה ובית ספר. המסקנות הן אמביוולנטיות, והתהייה ?TOUCH- יכול להחליף את ה TECH- רבה. האם אכן

המאמר החמישי: "הגוף הדואב והרעב: רזון ככלי עבודה בקרב מתכשרות להוראת מחול", שכתבה ד"ר ליאורה גביעון, בוחן בהכללה את גבולות הפרפקציוניזם המקצועי, ובאופן פרטני מתייחס לשאלה של הקרבת הגוף למען ההצלחה המקצועית במכללה אקדמית להכשרת מורים להוראת מחול. הדיון מוביל אותנו לנקודה הקריטית שבה השאיפה לגוף מחולי, המצופה להקנות כרטיס כניסה לעולם המחול, מתמזגת עם רזון מתוך חולי אנורקטי. המאמר הסוגר את הגיליון: "הקולאז' המטפורי ככלי מחקרי בשדה החינוך" ממקד את תשומת הלב בגישת המחקר האיכותי בחינוך. ד"ר גילה רוסו-צימט, יעל אביבי-דן וד"ר יצחק גילת מביאים בפנינו את השילוב המרתק בין הייצוג התמונתי לייצוג המילולי, זאת באמצעות "הקולאז' המטפורי", המעצים ומרחיב את יכולת הביטוי מצד אחד, ומאפשר לחוקר להגיע לקולו הפנימי של המשתתף מן הצד האחר. במדור "ספרים על שולחן המערכת" אנו מציגים הפעם שלוש סקירות: סקירתו של ד"ר עזיז חידר לספר האקדמאים וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל: סוגיות ודילמות, שערכו ח'אלד עראר וקוסאי חאג' יחיא; סקירתו של ד"ר אדם ניר לספר: סיפורה של מערכת החינוך הישראלית – בין ריכוזיות לביזור; בין מוצהר לנסתר; בין חיקוי לייחוד שכתבה נירית רייכל; וסקירתה של ד"ר קורי שולמן לשלושה ספרים העוסקים בחינוך בגיל הרך: עם מי שיחקת בגן היום? עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך, מאת עדה בקר; לא נולדים אלימים: החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים, שכתבו מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור; ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך, בעריכת פנינה קליין ויעקב יבלון.

עוד
תפריט