דפים 58

התודעה הפרטית והציבורית, תפקידו של החינוך הפוליטי מתעצם. הנחת המוצא של המאמר היא כי כל הוראה, בין במודע ובין שלא במודע, מעוצבת באמצעות שלושה פרמטרים מרכזיים – תוכן, מכוונות אתית ומתודה – שכל אחד מהם חשוב הן כשלעצמו והן כמשתתף בתוך מרקם יחסי הגומלין בין שלושתם. על בסיס זה נגזרת הוראה בעלת מכוונות ביקורתית. המאמר השני, "התרומות הייחודיות של תמיכה ושל דיכוי אוטונומיה לניבוי חוויית למידה מיטבית בקרב תלמידים בדואים: בחינת תאוריית ההכוונה העצמית בחברה קולקטיביסטית", מאת ד"ר חיה קפלן, פרופ' אבי עשור, חאלד אלסייד וד"ר יניב קנט-מימון, בוחן בהקשר ספציפי סוגיה בעלת משמעות חינוכית רחבה. היכולה אוטונומיה, כצורך אימננטי, פסיכולוגי ואוניברסלי, לדור בכפיפה אחת עם חינוך בחברה בעלת מבנה תרבותי היררכי? על בסיס מחקר מקיף ומורכב בקרב 323 תלמידים, מתברר שתמיכה באוטונומיה תרמה תרומה ייחודית וחיובית לניבוי מוטיבציה אוטונומית, ודיכוי אוטונומיה נמצא כמנבא ייחודי של א-מוטיבציה. כלומר ממצאי המחקר תומכים בהנחה כי גם בחברות קולקטיביסטיות מסורתיות מילוי הצורך באוטונומיה תורם לחוויית למידה מיטבית. המאה ה 21- העשירה בטכנולוגיה ועתירת הקשר המהיר המתווך אלקטרונית חייבת לאזן בין יחסי ה- High-tech ל- High-touch . רגשות אינם סותרים רציונליות, הם משלימים אותה. לצד האחריות לפתח יכולות אקדמיות ולהקנות ידע, נדרשים המורים ליצור סביבה חינוכית המעודדת ומאפשרת קיום של תהליכים רגשיים. המאמר השלישי בגיליון, "'המחנך הרגשי' – מודל לפיתוח יכולות רגשיות בקרב מורים" שכתבו ד"ר מירב חן וד"ר עדי שרעבי-נוב, דן בסוגיה מרכזית זו. עם פיתוח מערכות החינוך, ובעיקר מערכות חינוך חובה, הייתה תחושה שנטל האחריות ההורית ועמה הסמכות עברו לבית הספר. המודרניזציה העצימה תהליך זה, אך בה בעת החזירה למוקד הדיון את החשיבות בסמכות הורית. אך מהי סמכות הורית? המאמר הרביעי, "'סמכות הורית' – המשׂגה תאורטית: המודל הדו-ממדי" מאת ד"ר יוסי יפה, מניח את התשתית לפיתוח המשָׂגה אינטגרטיבית ומעמיקה של המושג, הנסמכת על הידע התאורטי והאמפירי בתחום. מחקירת המושג עולה כי זהו משתנה דינמי ורב-פנים הכולל ארבעה היבטים עיקריים: דרישתיוּת הורית, פוטנציאל השפעה הורי על התנהגות הילד, זכות ההורה לדרוש ומחויבות הילד לציית. חשיבותו של הסיפור המסופר ושל הקריאה הממשית בגילים הצעירים אינה מוטלת בספק, והשאלה מי בוחר את ה״מה״ היא השער לפיתוח ניצני אוריינות. המאמר החמישי, "כיצד אימהות ערביות משכילות בוחרות ספרים לילדיהן?" מאת אחמד עאזם וד"ר ישראלה וייס, הוא מחקר חלוץ באוכלוסייה הערבית בישראל, אשר נועד לבחון את סדר העדיפויות של אימהות ערביות בבחירת ספרים לילדיהן. המחקר העלה שישה קריטריונים: ספרות ילדים טובה, קליטות קלה, חושיות, יישומים בחיים ובגן, מסרים מורכבים וכלכלה. המאמר השישי, "השפעתם של סגנונות למידה, אסטרטגיות למידה ומוטיבציה פנימית על ההצלחה של סטודנטים לחינוך מיוחד בפתרון סדרות מתמטיות לא שגרתיות" מאת ד"ר נגה מגן-נגר, מתמודד עם מה שניתן לכנות "האמנזיה המתמטית", הנופלת על הרבה תלמידים בתהליך של פתירת בעיות במתמטיקה. המודעות לסגנונות ללמידה, התובנה של אסטרטגיות לפתרון ויכולת ההתמדה הן בבסיס הדיון של מאמר מעניין זה. המאמר השביעי, "פיתוח כלי לבדיקת המהירות והדיוק בחישוב המבוסס על תובנה מספרית בקרב תלמידים בכיתות ג'-ו'", מאת ד"ר מרים בן-יהודה, ד"ר ורדה שרוני וד"ר נאוה אלמוג, ממשיך את הדיון בשאלות דידקטיות בהוראת המתמטיקה. רהיטות חישובית – היכולת לבצע חישוב מתוך תובנה מספרית – נגזרת משילוב מאוזן בין הבנה מושגית ובין מיומנות חישובית. כדי להקל את תהליך הלמידה מוצע כלי דידקטי המאפשר הבחנה בין מהירות חישוב לדיוק חישוב אצל תלמידים ברמות יכולת שונות. המאמר הנועל את הגיליון, "הבדלים בהישגים הלימודיים של בנים ובנות העוסקים ברמות שונות של פעילות גופנית" מאת ד"ר מירי שחף, פרופ' יעקב כץ וד"ר אלה שובל, בוחן אמפירית את השאלה המרתקת אם פעילות גופנית תורמת ללימודים או שהעיסוק בספורט פוגם בהישגים הלימודיים. מערך המחקר שהופעל מורכב ומתמודד בו-זמנית עם משתנים שונים על מנת לפרוש יריעה רחבה של קשרים וממצאים. נבדק הקשר בין פעילות גופנית לבין הישגים לימודיים, כשהפעילות נבחנת בשלוש דרגות של אינטנסיביות: פעילות הישגית, פעילות לא הישגית וחוסר פעילות, וזאת תוך כדי הבחנה בין חשיבה כמותית לחשיבה מילולית. כל אלה נבחנו גם בהשוואה בין בנים לבנות. במדור "ספרים על שולחן המערכת" אנו מציגים הפעם שתי סקירות: ד"ר יעל עופרים סוקרת את ספרו של הלל וורמן אזרחות בין השורות: מבט ביקורתי על לימודי האזרחות בישראל; ופרופ' אליעזר ויצטום מציג את ספרו של יצחק גילת, "רק באינטרנט אני יכולה לחשוף במה שעובר עלי": סיוע נפשי בסביבה מקוונת. העורך