דפים 66

מורים, תוך זיקה למנהיגות החינוכית במוסדות השונים. לקבוצה זו של מחקרים משתייך גם המחקר העוסק בהוראת המקצועות ובפדגוגיה כללית, תוך הדגשת שיטות פדגוגיות המתאימות לעידן המידע. (ג) מחקרים על צדק חברתי, היענות לשונות בין לומדים ורגישות רב-תרבותית. המחקר בתחום הושפע מתנועות שפעלו למען שוויון וצדק לאוכלוסיות מוחלשות ומגלי ההגירה ההמוניים שהלכו והתעצמו בשנים האחרונות. הוא מבקש ללמוד כיצד מוסדות המכשירים מורים מגייסים ומכשירים סטודנטים מאוכלוסיות מגוונות, מדגימים הוראה הרגישה לשונות בין הלומדים ומפתחים רגישות ומיומנות רב-תרבותית בקרב הסטודנטים.

למורי המורים יש נקודת מבט ייחודית כחוקרים של ההכשרה להוראה; מחד גיסא, יש להם מבט "מבפנים" על מערכת החינוך, שכן הם חלק ממנה. הם נמצאים בקשר הדוק עם סטודנטים להוראה, עם מורים ומנהלים, וחלקם גם ממלאים תפקידים בבתי הספר. מאידך גיסא, מורי המורים שייכים לעולם האקדמי. הם עורכים מחקרים ומתבוננים במערכת החינוך במבט ביקורתי. בזכות המיצוב הכפול במערכת החינוך ובאקדמיה, מחקרים של מורי מורים עשויים לספק לקובעי מדיניות מידע שעשוי לתמוך בעיצוב מדיניות חינוכית ולשפרה לאורך זמן (גוברמן, גולן, יוגב ונגר, 2015; קלויר וגולדנברג, 2015). זוהי אחת המטרות המרכזיות של רשות המחקר במכון מופ"ת. המאמרים בגיליון זה מציגים מחקרים יישומיים אשר נכתבו ברשות המחקר ויכולים לסייע בעיצוב המדיניות בהכשרת מורים: חלקם מעריכים מדיניות קיימת, וחלקם מצביעים על מקומות שבהם רצוי לגבש מדיניות ומתווים קווים מנחים עבורה. רשות המחקר מודה למשרד החינוך על שיתוף הפעולה במחקר. בימים אלה נערכים ברשות המחקר גם מחקרים השייכים למוקד השלישי (המתמקד בהכשרת מורים בחברה רב-תרבותית).

שני המחקרים הראשונים בגיליון הם מחקרי הערכה של תכניות להכשרת מורים, ושייכים למוקד הראשון. המחקר הפותח, שכתבו פרופ' רות זוזובסקי ופרופ' סמדר דוניצה-שמידט, נקרא: "גיוס מורים איכותיים, הכשרתם, התמדתם והתפתחותם האקדמית: השוואה בין מודלים שונים של תכניות הכשרה להוראה". המחקר משווה בין בוגרי תכנית ה- .B.Ed לבין בוגרי תכניות הסבה להוראה של בעלי תואר אקדמי מבחינת שיעור ההשתלבות בהוראה, התמדתם במקצוע והשתתפותם בפעילויות להתפתחות מקצועית ולקידום מקצועי. המחקר השני: "תכניות חלופיות בהכשרת מורים בישראל: מאפייני הלומדים בהן והשתלבות בוגריהן במערכת החינוך" נכתב על ידי ד"ר נעמי פייגין, פרופ' ברברה פרסקו, ד"ר פנינת טל, ד"ר רחל טלמור, ד"ר אירית לוי-פלדמן וד"ר חגי קופרמינץ. מאמר זה מתאר חמש תכניות חלופיות להכשרת מורים: הנסיבות שהובילו לפתיחתן, האתגרים שעמדו בפני המוסדות המכשירים, פרופיל הלומדים, השתלבותם במערכת החינוך ושיעור ההתמדה בהוראה (כשהתאפשר לבחון זאת). אלה נבדקו בהשוואה לתכניות המסורתיות המתקיימות בקביעות במערכת ההכשרה להוראה: תכנית ה- .B.Ed, התכנית להכשרת אקדמאים ותכנית ה- .M.Teach שני המחקרים משלימים זה את זה ונותנים מידע רחב על המאפיינים האישיים והתעסוקתיים של בוגרי התכניות השונות להכשרת מורים במכללות.

החלק המרכזי של הגיליון כולל שבעה מחקרים השייכים למקבץ השני העוסק בהוראה ולמידה. שני המאמרים הפותחים את המקבץ דנים בלמידה מקצועית של מורי מורים. שלושת המאמרים הבאים דנים בקשר שבין הוראה במכללות לבין ההתפתחות המקצועית של סטודנטים להוראה. המקבץ נחתם בשני מאמרים שעוסקים במורים מתקשים ונושרים. את המאמר "צרכים בהתפתחות מקצועית של מכשירי מורים" כתבה ד"ר עינת גוברמן. במאמר מוצגות תוצאות של סקר שבחן את צורכי ההתפתחות המקצועית של מורי מורים בישראל בהשוואה למספר מדינות במערב אירופה. המחקר מראה כי צורכיהם מושפעים מגורמים אישיים, מקומיים וגלובליים, וקורא לגיבוש מדיניות כללית בנוגע להכשרה ולהתפתחות מקצועית של מורי מורים. המאמר "פיתוח חדשנות טכנולוגית-פדגוגית בקרב מרצים במכללות לחינוך: אתגר בלתי- פוסק," מאת ד"ר אולז'ן גולדשטיין וד"ר מירי שינפלד, בודק את הטמעת התקשוב במכללות להוראה בשתי נקודות זמן: 2008 לעומת 2013. המחקר עוסק בתשתית הקיימת במכללות ובעמדות, במיומנויות ובאופני השימוש של הסגל בתקשוב. המחקר מצביע על ההתפתחות שחלה בהטמעת התקשוב על ידי סגל ההוראה וכן על גורמים שעשויים לסייע לקובעי המדיניות לתמוך בתהליך.

שלושת המאמרים הבאים עוסקים בשיטות ההוראה במכללות לחינוך. את המאמר "תפיסות של מורי מורים את הקורס הסמינריוני: בין גישה חינוכית-פדגוגית לגישה אקדמית". כתבו ד"ר רויטל היימן, ד"ר עירית השכל־שחם, ד"ר אסתר כהן־סייג וד"ר חנה קורלנד. המאמר עוסק בתרומתם של הקורס הסמינריוני והעבודה הסמינריונית ללמידה ולהתפתחות המקצועית של סטודנטים להוראה. הוא מציג מגוון דעות וגישות פדגוגיות של מורי מורים ביחס לנושא זה, ומעלה את השאלה אם המדיניות הפתוחה, המאפשרת את השונות הרבה שקיימת כיום, היא המדיניות הרצויה.

המאמר "מקורא-סיפור-רשת לקהילה פרשנית מרושתת ובחזרה", שכתבו ד"ר מירי מילר וד"ר צביה לוטן, מדגים כיצד שימוש בכלים מתוקשבים הופך את לימודי הספרות לרלוונטיים ללומדים – סטודנטים במכללה לחינוך ותלמידים בבית ספר יסודי.

המאמר "חקר פרספקטיבות של ילדים וילדות בגן על היחסים החברתיים ביניהם", שכתבו ד"ר יעל דיין, ד"ר מרגלית זיו, ד"ר אורה אביעזר וד"ר אסתר ורדי-ראט, דן בלמידה ובהתפתחות מקצועית של סטודנטים להוראה, אולם מנקודת מבט מורכבת. תחילה הוא מציג מחקר שמתאר את הפרשנות של ילדים לאירועים חברתיים שהתרחשו במהלך משחק עם עמיתים. חקר התפיסות של הילדים הוא דוגמה ללמידת חקר שמהווה חלק ממודל של הכשרה להוראה בגן בגישה דמוקרטית, המטפחת הקשבה לילדים, למידה מהם ושיתוף שלהם בהחלטות חינוכיות.

שני המאמרים החותמים את המקבץ דנים במורים מתקשים ובנשירת מורים, מצבים שהכשרת מורים איכותית יכולה לצמצם במידה ניכרת. המאמר "אתגר הסיוע למורים המתקשים בעבודתם" של פרופ' אליעזר יריב וד"ר אפרת קס מתאר מגוון של אמצעים שמנהלים נוקטים כדי להתמודד עם מורים מתקשים ואת מידת היעילות שהם מייחסים לאמצעים אלה.

המאמר "נשירה מהוראה: מה מנהלים חושבים על זה?" של ד"ר רינת ארביב-אלישיב דן בשני סוגים של נשירת מורים – נשירה של מורים שעזיבתם פוגעת במערכת ונשירה של מורים שעזיבתם מאפשרת צמיחה והתחדשות. את הנשירה מהסוג הראשון רצוי ואפשר למנוע באמצעות תמיכה מקצועית ותגמולים שונים, ואילו את הנשירה מהסוג השני כדאי לעודד.

שני המאמרים מצביעים על התפקיד החשוב שיש לתמיכת המנהלים בשלבי הכניסה להוראה וההתפתחות המקצועית בהקשר של מורים מתקשים ונושרים, אוכלוסייה שנחקרה פחות. משניהם עולה שחסרה מדיניות מסודרת בתחום ההתמודדות עם מורים מתקשים ונושרים, וזאת למרות שיש בידי מערכת החינוך כלים לזיהוי הבעיה ולטיפול בה.

מקורות

גוברמן, ע', גולן, מ'. יוגב, א' ונגר, ג' (2015). שיתוף פעולה בין חוקרים לקובעי מדיניות במחקר. דפים, 59, 14-7.

הופמן, ע' וכפיר, ד' (2012). מי מעצב את ההכשרה להוראה? בתוך ר' קלויר ול' קוזמינסקי (עורכות), הבניית זהות מקצועית: תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים בישראל (עמ' 25-5). תל אביב: מכון מופ"ת.

לידור, ר', טלמור, ר', פייגין, נ', פרסקו, ב' וקופרמינץ, ח' (2013). התכנית "מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" בראי המלצות קודמות לרפורמות בימי היישוב ובשנות המדינה: ניתוח השוואתי. דפים, 55, 176-146.

קלויר, ר' וגולדנברג, ג' (2015). עיצוב המדיניות של תכנית המצוינים במכללות (רג״ב: ראש גדול בהוראה) באמצעות שימוש במחקרי בוגרים. דפים, 59, 114-79.

 Cochran-Smith, M., Villegas, A. M., Abrams L., Chavez-Moreno, L., Mills T., & Stern, R. (2016). Research on teacher preparation: Charting the landscape of a sprawlin field. In D. Gitomer & C. Bell (Eds.), Handbook of research on teaching (5th ed., pp.439-547). Washington, DC: American Educational Research Association

.European Commission (2013). Supporting teacher educators for better learning outcomes. Brussels: European Commission

McKinsey & Company (2007). How the world's best-performing school systems come out on top. Retrieved from http://mckinseyonsociety.com/downloads/reports/Education/Worlds_School_Systems_Final.pdf

Swanson, C. B., & Barlage, J. (2006). Influence: A study of the factors shaping education policy. Bethesda, MD: Editorial .Projects in Education Research Center. Retrieved from http://www.edweek.org/media/influence_study.pdf