דפים 81

המורים כך שתשפיע ישירות על איכות ההוראה בבתי הספר. מורים הם עמוד התווך של מערכת החינוך, ותפקידם המרכזי בהתפתחות החינוכית והאישית של תלמידים אינו ניתן להפרזה. הכשרה איכותית של מורים היא קריטית ליצירת מערכת חינוך שוויונית ומתקדמת, שתספק לכל תלמיד את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל שלו. מעבר לכך, מורים הם גם מחנכים ומעצבי דמות החברה, והכשרתם המקצועית והאישית משפיעה באופן ישיר על עיצוב דור העתיד ועל פיתוח חברה ערכית, משכילה ומכילה. בגיליון זה שבעה מאמרים, שכל אחד מהם מציע זווית ייחודית להבנת אחד מן האתגרים העומדים כיום לפתחן של התוכניות להכשרת מורים. המאמר הפותח את הגיליון הוא מאמרם של ד"ר רותם טרכטנברג מסלטון, אייל שלמה, פרופ' דנה ודר-וייס וחגית קופרשטיין, "אתגרים והזדמנויות בהטמעת חקר הפרקטיקה בהכשרת פרחי הוראה". מאמר זה מתמקד באתגר הביקורות על אי ההתאמה של הכשרת המורים לצורכי מערכת החינוך והדרישות המודרניות ועל הפער הקיים בין תאוריה למעשה. גישת חקר הפרקטיקה (inquiry into practice) הוצגה כפתרון פוטנציאלי לאתגר זה, והיא כוללת בחינה שיתופית וביקורתית של ייצוגי הוראה-למידה והתמקדות בבעיות בהוראה ובאתגרים אותנטיים הקיימים בה. המחקר, הנתמך על ידי מכון מופ"ת ומשרד החינוך, בחן את יישום המתווים החדשים להוראה המשלבים בתוכם רכיבים תאורטיים, דיסציפלינריים והתנסות מעשית. הממצאים הראו כי חקר הפרקטיקה יכול לתרום לפיתוח ההשקפה המקצועית של פרחי הוראה, אך הוא גם מציב אתגרים בהטמעתו במערכת ההכשרה. זוהו שלושה מתחים מרכזיים: המתח בין למידה מהצלחה ללמידה מבעיות, המתח בין פדגוגיה גנרית לפדגוגיה דיסציפלינרית והמתח בין תהליכי למידה קצרי טווח לארוכי טווח. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בשילוב למידה מתוך הצלחה עם למידה מבעיות, ואת החשיבות של פיתוח פרקטיקות פדגוגיות גנריות לצד דיסציפלינריות. המחקר מספק תובנות חשובות על האתגרים וההזדמנויות בהטמעת גישת חקר הפרקטיקה בהכשרת מורים וממליץ על דרכים להתמודדות עם אתגרים אלו כדי להבטיח יישום מיטבי של הגישה. המאמר השני, שכתבו ד"ר אפרת לוצאטו, ד"ר דגנית הופנברטל, ד"ר אסתי צביון, ד"ר דפנה פונו וד"ר מירב צהר-רוזן, "סימולציות בניהול עצמי: מודל פדגוגי מבוסס מחקר בהכשרת מורים בחינוך המיוחד", עוסק באתגר המעסיק מורים רבים, והוא ההתמודדות עם תלמידים עם צרכים מיוחדים, כמו תמידים עם לקויות למידה, אתגר המקשה מאוד על המורים, בעיקר הצעירים שבהם, להתמודד עם ההוראה. פרקטיקת הסימולציה הוכרה ככלי יעיל לקידום מיומנויות הוראה והתמודדות עם מצבי קונפליקט. הסימולציה מאפשרת התנסות בסביבה בטוחה, פיתוח רפלקציה ולמידת עמיתים, ומקדמת תקשורת אמפתית. במסגרת המחקר פותח מודל חדשני של סימולציה בניהול עצמי (סב"ע), שבו סטודנטיות להוראה מתכננות ומבצעות סימולציות באופן עצמאי וכך לומדות להתמודד עם מצבים מאתגרים בהוראה. המודל מתבסס על עקרונות קונסטרוקטיביסטיים, שבהם הידע נוצר על ידי הלומד בתהליך אישי ופעיל. במחקר נבחנה תרומת הסב"ע בשלושה היבטים: קידום ידע בהוראת תלמידים עם לקויות למידה, תחושת המסוגלות בהתמודדות עם אתגרי הוראה והתרומה להתפתחות המקצועית. המחקר הנוכחי מצביע על כך ששימוש במודל סימולציה בניהול עצמי תורם תרומה משמעותית להכשרת מורים, במיוחד בתחום החינוך המיוחד. הסב"ע מאפשר לסטודנטים לחוות מצבים מורכבים בהוראה ולהתמודד עימם, תוך חיזוק תחושת המסוגלות האישית וההתפתחות המקצועית שלהם. מחקרים נוספים יכולים להמשיך ולבחון את השפעת מודל זה על היבטים שונים של הכשרת מורים ועל שיפור תהליכי הוראה ולמידה. את המאמר השלישי בגיליון זה, "לעבר הכשרת מורים מבוססת התנסות והכללה: שותפות מכללה־שדה בהכשרת מורים", כתבו ד"ר ראניה חוסיין פראג' וד"ר זוהר אליוסף. המאמר מתמקד באחד האתגרים המרכזיים כיום של מערכת הכשרת המורים והוא נשירת מורים בתחילת דרכם, אתגר הנובע בין השאר מחוסר ההתאמה בין הלמידה האקדמית לבין השדה החינוכי. תוכנית שמ"ש – שותפות מכללה-שדה – היא יוזמה חדשנית להכשרת מורים במכללת אורנים בישראל המתמקדת באתגרים אלו. התוכנית משלבת גישות שונות, כגון חינוך מכליל, הוראה קלינית ממוקדת שדה ולמידה רגשית-חברתית. במסגרת התוכנית סטודנטים להוראה משתתפים בהתנסות מעשית בבתי ספר עמיתים, בליווי מורים מכשירים ומדריכים פדגוגיים. מטרת התוכנית היא לחזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהם וליצור שיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה לבתי הספר. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהסטודנטים מעריכים את התוכנית כבעלת איכות טובה, אף על פי שכמות ההתנסות המעשית שלהם בפועל הייתה נמוכה עקב מגפת הקורונה. הממצאים מדגישים את החשיבות של כמות ואיכות ההתנסות בשדה ושל המודלינג של המורים המכשירים בתהליך הכשרת המורים. התוכנית מצליחה להעלות את רמת המסוגלות העצמית ואת שביעות הרצון של הסטודנטים, אך מצריכה המשך פיתוח ושיפור כדי להעצים את ההתנסות המעשית ולהבטיח הכשרה איכותית ומעמיקה יותר. המאמר הרביעי בגיליון הוא מאמרה של ד"ר יעל שני, "תרומת תוכנית הכשרה לתואר ראשון, המותאמת למחנכות עם ניסיון בגיל הרך, לזהותן ולעבודתן החינוכית של המחנכות". המאמר עוסק באתגר ההכשרה להוראה של נשות צוותים חינוכיים לגיל הרך בעלות ותק וניסיון בעבודה אך ללא הכשרה פורמלית כלשהי וללא הגדרה מדויקת של תפקידן, עובדה המשפיעה על זהותן האישית והמקצועית, על עבודתן החינוכית וכן על האופן שבו אחרים תופסים אותן. המחקר בחן כיצד סטודנטיות ובוגרות במכללה לחינוך בצפון הארץ בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך, המיועדת לאנשים עובדים ומותאמת לניסיון החינוכי הקודם שלהן, תופסות את השפעת הלימודים על זהותן ועל עבודתן החינוכית. המחקר שנערך כשבע שנים לאחר תחילת התוכנית, כלל 14 ראיונות עומק עם בוגרות וסטודנטיות כדי להבין את תפיסותיהן ממספר נקודות מבט. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהלימודים בתוכנית השפיעו עליהן בשלוש רמות שונות: ברמה האישית הלימודים חיזקו את תחושת המסוגלות, הביטחון העצמי והיכולת להשפיע ולעצב את חייהן; ברמה הבין-אישית הלימודים תרמו לשיפור היחסים עם בני הזוג, הצוות בגן והורי הילדים, על ידי פיתוח יכולות אמפתיה והכלה; וברמה המקצועית הלימודים תרמו לחיזוק הזהות המקצועית שלהן, הידע והביטחון בעבודתן, והגבירו את המוטיבציה שלהן לעבוד ולהתפתח בתחום החינוך לגיל הרך. הבנת השפעת התוכנית תאפשר לפתח תוכניות לימודים מותאמות ורלוונטיות יותר ולסייע בהתפתחותן המקצועית של המחנכות, מתוך מטרה לחזק את המערכת החינוכית כולה. המאמר החמישי בגיליון הוא מאמרם של ד"ר נעה כהן אליהו וד"ר אבי מרזל, "פרקטיקת ליבה 'פירוק בעיה לשלבים או לבעיות משנה' כאמצעי להתפתחות תפיסת תפקיד המורה של פרחי הוראה למתמטיקה ולפיזיקה". המחקר עוסק באחד האתגרים המרכזיים בהכשרת מורים: פיתוח תפיסת התפקיד של המורה, אשר משפיעה על אופן עבודתם של המורים. במחקר זה נבדקה השפעת השימוש בפרקטיקת ליבה בהוראה – פירוק בעיה לשלבים או לבעיות משנה – על שינוי תפיסת תפקיד המורה אצל פרחי הוראה למתמטיקה ופיזיקה. פרקטיקת ליבה זו כוללת אסטרטגיות ופעולות חיוניות לתמיכה בלמידת תלמידים, ובאופן ספציפי נחשבת לכלי חשוב לפיתוח חשיבה מתמטית. במחקר השתתפו 21 סטודנטים להוראה מאוניברסיטה שלמדו בתוכנית הכשרה שכללה שני קורסים סדנתיים. השינויים בתפיסת תפקיד המורה בעקבות הקורסים נבחנו באמצעות שאלונים ותכנוני מהלכי הוראה לפני ואחרי ההתערבות. ניתוח הממצאים העלה ארבע תפיסות עיקריות של תפקיד המורה: המורה המסביר, המורה המתווך, המורה המנחה והמורה מהנדס הלמידה. לאחר ההתערבות ניכר מעבר מתפיסות מסורתיות לתפיסות ממוקדות תלמיד ולמידה. המחקר מצביע על כך שפרקטיקת "פירוק בעיה" יכולה לשמש כלי לשינוי תפיסת תפקיד המורה ולתרגום התפיסות לפעולות בכיתה, ובכך לשפר את איכות ההוראה והלמידה. המאמר השישי בגיליון הוא מאמרן של ד"ר ח'ירייה מסארוה וד"ר שאדיה ג'דבאן, "עמדות של סטודנטים להוראת מתמטיקה כלפי חינוך לערכים חברתיים בשיעורי מתמטיקה". המאמר עוסק בשילוב ערכים חברתיים בשיעורי מתמטיקה, נושא שבדרך כלל אינו מודגש בתוכנית הלימודים במתמטיקה. המחקר נועד לבחון את עמדות הסטודנטים להוראת מתמטיקה כלפי שילוב ערכים חברתיים בשיעורי מתמטיקה ולבדוק כיצד עמדותיהם משתנות בעקבות קורס ייעודי והתנסות מעשית בהוראת הנושא בבתי ספר. במסגרת הקורס "תכנון תוכניות לימודים במתמטיקה" במכללה ערבית להכשרת מורים נחשפו 18 סטודנטים לנושא, פיתחו תכנים מתמטיים המשלבים ערכים חברתיים ויישמו אותם בהתנסות המעשית. המחקר מצא שטרם הקורס הסטודנטים חסרו ידע בנושא, אך במהלך הקורס הם העמיקו את הידע שלהם והבינו את החשיבות בשילוב ערכים חברתיים בהוראת מתמטיקה. בעקבות הקורס חל שיפור בעמדות הסטודנטים כלפי שילוב ערכים חברתיים בשיעורי מתמטיקה, והם דיווחו על חוויות חיוביות במהלך ההתנסות בהוראת הנושא. הם הביעו נכונות רבה לשלב ערכים חברתיים בהוראתם העתידית. הממצאים מצביעים על הצורך להכשיר מורים לשלב ערכים חברתיים בשיעורי מתמטיקה ולספק להם כלים ואסטרטגיות מתאימים. המחקר ממליץ למשרד החינוך ולמוסדות להכשרת מורים לשלב את נושא הערכים החברתיים בתוכניות הלימודים במתמטיקה ובתוכניות ההכשרה. המאמר השביעי והאחרון בגיליון זה הוא מאמרם של אורלי עזריה וצר, ד"ר יעל גרינשטיין ופרופ' יובל דרור, "הכשרת מורים להתמודדות עם מעורבות הורים בבית ספר: נקודת המבט של מורים חדשים ומורים חונכים". המאמר עוסק במשמעות תהליכי הכשרת המורים בעיצוב דפוסי התמודדותם עם הורים, בדגש על שנותיהם הראשונות בהוראה. האתגר המרכזי בהכשרת המורים שעומד בבסיס המאמר הוא הצורך להכין מורים חדשים להתמודדות עם הורים, נושא המהווה מרכיב תובעני ומרכזי בעבודתם היום-יומית של אנשי חינוך. המחקר מתמקד בשתי שאלות מרכזיות: כיצד באה לידי ביטוי ההכשרה בהתמודדות עם הורים? ואילו פרקטיקות נוקטים מורים חדשים כדי להשיג התמודדות יעילה עם הורים? ממצאי המחקר, שנסמכים על ראיונות עם 20 מורים חדשים וחונכים בצפון הארץ, מצביעים על חוסר הכשרה בתחום זה בשלב ההכשרה הראשונית, בעוד חונכות אישית וסדנאות סטאז' נמצאו ככלי תמיכה מרכזיים. תהליך החונכות נמצא כתורם ביותר להתמודדות עם הורים, ופרקטיקות של עבודת צוות ופנייה לגורם נוסף משמשות ככלים יעילים להתמודדות. המחקר מדגיש את הצורך בהכשרה מעמיקה בתחום זה בשלבי ההכשרה השונים וממליץ לשלב את הנושא באופן שיטתי בתוכניות ההכשרה הראשוניות להוראה.