׳המחנך הרגשי׳ – מודל לפיתוח יכולות רגשיות בקרב מורים

מחקרים רבים מצביעים על התפקיד המכריע של יכולות רגשיות בקידום תהליכים לימודיים בקרב תלמידים. כן גוברת ההכרה כי יכולות רגשיות אלו תורמות להתפתחותו האישית והחברתית של התלמיד. למורים תרומה מכרעת בהתפתחותן של יכולות אלו במסגרת הבית ספרית. לצד האחריות לפתח יכולות אקדמיות ולהקנות ידע, הם נדרשים ליצור סביבה חינוכית המעודדת ומאפשרת קיום של תהליכים רגשיים. כדי לקיים סביבות חינוכיות שכאלה נדרש המורה להפגין רמת אינטליגנציה רגשית גבוהה, תחושת מסוגלות עצמית רגשית גבוהה ויכולת להביע אמפתיה. על בסיס מודל היכולת של אינטליגנציה רגשית שפיתחו מאייר וסלוביי ) ,)Mayer & Salovey, 1997 הועברה למורים השתלמות בת 56 שעות במטרה לשפר ולהעצים את יכולותיהם הרגשיות. דרך התנסות, תאוריה ותיאורי מקרה הרחיבו המורים את יכולתם לזהות, להבין ולווסת רגש וכן להשתמש בו בסיטואציות חינוכיות. ממצאי המחקר מעידים על עלייה ניכרת מובהקת ברמת האינטליגנציה הרגשית הכללית, במסוגלות העצמית הרגשית הכללית ובמרכיבי האמפתיה, לצד ירידה במרכיב הלחץ האישי בסוף ההשתלמות בהשוואה לרמתו בתחילתה. ממצאים נוספים העידו על קשר בין המשתנים, על הבנת המורים את חשיבותם של תהליכים רגשיים בעבודתם החינוכית ועל הגברת מודעותם לתהליכים אלה.