"אני משמר שטח – האם אני מבחין שנפח לא בהכרח נשמר?"

המאמר מתמקד בתגובות שגויות של תלמידים ושל פרחי הוראה, המתייחסות לגודל שאינו נשמר במטלות שימור. בבדיקת תגובות של 400 תלמידים בני 15-5 למגוון מטלות שימור העלה המחקר, שתלמידים המשמרים גודל מסוים אינם מבחינים בכך שגודל אחר אינו בהכרח נשמר. מרבית התלמידים המשמרים לדוגמה שטח של מלבן בעקבות טרנספורמציה, טוענים שגם נפח הגלילים שניתן ליצור מהמלבנים נשמר, בנימוק: ”כאשר השטח שווה גם הנפח שווה“, המתאים לשימוש בכלל האינטואיטיבי ”כאשר A (שטח מלבנים) שווה, B (נפח הגלילים הנוצרים מהמלבנים) שווה“. תגובות אלו עומדות בסתירה למצופה על פי תורתו של פיאז‘ה, הרואה בילד המשמר מבחין בין גדלים נשמרים ומשתנים.

אחת הגישות האפשריות לטיפול בתגובות השגויות היא על ידי העלאת המודעות של המורים המלמדים וחשיפתם להשפעת הכלל האינטואיטיבי ”כאשר A שווה, B שווה“. כשלב ראשון בחשיפת המורים לשימוש בכלל האינטואיטיבי נבדקו תגובות פרחי הוראה – מורי העתיד – למטלות שימור. בבדיקת תגובות פרחי ההוראה למטלות שימור העלו הממצאים, כי אחוז השוגים בקרב פרחי ההוראה דומה לאחוז השוגים בקרב התלמידים. ממצאים אלו מחזקים את הצורך באיתור גישות אפשריות לשיפור תגובות תלמידים ופרחי הוראה למטלות שימור, שכן למטלות שימור יש חלק נכבד בנושאי הלימוד בתחומי תוכן מגוונים במתמטיקה ובמדעים.

מומלץ לבחון גישות אפשריות, כמו מטלות אותנטיות, מטלות ”קיצוניות“ וקונפליקט שיח, במטרה לשפר את תגובות התלמידים ולהגביר את מודעותם של פרחי הוראה לתגובות השגויות ככלי לתכנון מהלך לימודים מתאים.