דפים 36
דבר המערכת
אט אט אך בשיטתיות מתבסס ”דפים“ ככתב עת מרכזי בתחום החינוך בישראל. נושאיו מתרחבים והוא משלב עיון ומחקר בפרישה של שיטות מחקר מגוונות. כמעט טבעי הוא שהמאמר הפותח את החוברת עוסק במחקר פעולה כדרך לגיטימית ליצירת ידע בפרופסיות ההוראה. המאמר בוחן את גבולות המחקר האקדמי הקלאסי בהקשרו לעבודת ההוראה, תוך כדי פרישת רעיון מחקר הפעולה על מקורותיו התאורטיים וכליו הפרקטיים, וזאת בניסיון לבחון מדוע אין מחקר הפעולה תופס את המקום שלכאורה ”מגיע לו“.
האם המאמר השני מתכוון לשמש דוגמה למחקר פעולה? המאמר בוחן סוגיות בתורת מקצוע ההוראה כתהליך סובייקטיבי של גילוי עצמי באמצעות מודל הניתוח הנרטיבי, אשר מזמן לא רק ”כור היתוך להתנסויות ממשיות“ אלא גם ”פיתוח המשגות מורכבות“.
אין ספק בחשיבותה של הערכת טיב ההוראה של המורים במכללה; מי כמו מורי-המורים חייבים בהערכה עצמית ובמשוב על דרכי הוראתם? המאמר השלישי בוחן תאורטית את הממדים אשר מאפיינים הוראה טובה, ומציע כלי להערכת מורים במכללה, אשר נבנה באמצעות ראיונות, תצפיות, ניתוח אירועים ושאלונים קיימים. התוצאה – כלי ייחודי להערכת איכות ההוראה במכללה.
המאמר הרביעי בחוברת מעביר אותנו לאחת מהסוגיות החשובות הניצבות בפני הנהלות בתי הספר: כיצד בוחרים מורות חדשות לעבודה? המאמר בוחן לעומק את הליכי הברירה של המועמדות להוראה ואת הליווי של המורות החדשות. אחת התופעות המעניינות שהתבררו היא שהמנהלות שמו לב יותר לאישיות
שיתוף הורים בחיי בית הספר כבר הפך להיות חלק בלתי נפרד מעבודת המורים. כיצד ניתן לשפר את אפקטיביות השיתוף? המאמר החמישי בוחן סוגיה זאת תוך הצעה לסדנת הכשרה ופיתוח מיומנויות של מורים. מתברר שהכשרות המורים לוקות בכל הקשור להכנת המורים לקשריהם עם ההורים, והצורך בחיזוק תחושת הביטחון העצמי במתן משוב להורים ובחיזוק ההבנה של מורכבות התהליך הזה חייב לבוא לידי ביטוי בתהליך ההכשרה.
המאמר השישי מעביר אותנו לתחום של הוראת סוגיית ”שימור שטח“ בלימודי הגאומטריה. לכאורה, שגיאות של שימור שטח בתהליכי טרנספורמציה אופייניות בעיקר לילדים, אך מתברר כי אחוז השוגים בקרב פרחי ההוראה דומה לאחוז השוגים בקרב התלמידים. מכאן החשיבות לחשיפתם של פרחי ההוראה לכללים האינטואיטיביים המביאים אותם, כמו את תלמידיהם, לתשובות שגויות.
המאמר האחרון פותח צוהר חשוב לתחרות המתפתחת בין המכללות האקדמיות להוראה עצמן ובין המכללות האקדמיות לבין האוניברסיטאות. המאמר בוחן את המסרים שדרכם המכללות האקדמיות מנסות למשוך תלמידים פוטנציאליים, כאשר הניתוח מתמקד למשל ברטוריקה של הפרופסיה האקדמית, במאמץ הגלוי והסמוי להידמות לאוניברסיטה וביצירת יוקרה אטרקטיבית או מצוינות משכנעת.
מדור ”הזמנה לדיון” ממשיך את הדיון בדוח בן-פרץ על הכשרת המורים, ומביא את תגובתה של ד”ר שושנה קיני על החסר בדוח, ואת הקריאה לדיון חדש של פרופ’ נאוה בן צבי וד”ר צחי מילגרום על מקומן של המכללות בהכשרת מורים. וכמו תמיד, המדור מזמין אותך להגיב.