ההורים ובית הספר: יחסי גומלין ומעורבות

מטרתו של מחקר זה היא לחשוף את הגורמים ואת התנאים העשויים להסביר רמות שונות של מעורבות הורים, פעילה או סבילה, בבית הספר. לשם כך נבנה מודל תאורטי, המגדיר את מנבאי מעורבות ההורים ואת משתני הרקע שלהם ומתאר את הקשר בין הגורמים האלה לבין הרמות השונות של מעורבות ההורים. המודל נבחן אמפירית. המדגם הקיף 30 בתי ספר יסודיים ממלכתיים, והשתתפו בו 1,270 הורים. כלי המחקר המרכזי היה שאלון אנונימי לדיווח עצמי, שכלל סולמות למדידת הזדהות, סולמות למדידת ערות, סולמות למדידת נגישות נתפסת לבית הספר, סולמות למדידת יחסו של בית הספר אל ההורים ומצב הילד בבית הספר – כמשתנים מנבאים, ומעורבות פעילה וסבילה – כמשתנים מנובאים. הנתונים עובדו במודל רגרסיה ליניארית, בניתוח רב-רמות (multiple level analysis). נמצא כי הגורם הבולט ביותר בניבוי מעורבותם הפעילה והסבילה של הורים בחיי בית הספר הוא האמון בהורים מצד בית הספר, כפי שהדבר נתפס בעיני ההורים: ככל שההורה חש שבית הספר נותן בו אמון ונוטה לשתף אותו באופן אמתי, כך הוא נוטה להיות מעורב יותר בעבודת בית הספר. כמנבאים נוספים נמצאה הזדהותם של ההורים עם חשיבות הלימודים בבית הספר וכן עם המטרות ועם הערכים של בית הספר. כמו כן נמצא כי ערות ההורים לתרבות הארגונית של בית הספר ולנושאים הקשורים לחברה וליחסים הבין-אישיים הקיימים בו תורמת לניבוי המעורבות הסבילה. מבין משתני הרקע של ההורים נמצא כי מינם, השכלתם וארץ מוצאם של ההורים מנבאים את מעורבותם הפעילה. את המעורבות הסבילה מנבאת רק השכלתו של ההורה. נמצא גם כי הורים מעורבים יותר באופן סביל ופעיל, כאשר הם תופסים את ההישגים הלימודיים של ילדיהם כטובים יותר.