הכשרה לחינוך בלתי פורמלי במגזר החרדי בישראל

המודעוּת הגוברת להשפעות החיוביות של החינוך הבלתי פורמלי וליכולתו לצמצם פערים הביאה להכללת תחום זה במסגרות ההכשרה להוראה – אם באמצעות פתיחת מסלולי לימוד ייחודיים ואם בהוראת קורסים העוסקים בחינוך הבלתי פורמלי. תהליך זה אינו קיים כמעט במסגרות להכשרת מורים בחברה החרדית בישראל. פיתוח הכשרות מורים שיתמקדו בחינוך בלתי פורמלי עשוי לתרום לקידום החינוך החרדי ולמניעת נשירה ממנו. המחקר המתואר במאמר זה בחן את תפיסת צורכי ההכשרה בתחום החינוך הבלתי פורמלי בחברה החרדית. המחקר האיכותני-פנומנולוגי כָּלל 131 משתתפים– הורים, אנשי חינוך, נציגי משרד החינוך ונציגי רשויות מקומיות. הממצאים מצביעים על שלושה צרכים עיקריים בהכשרת עובדי חינוך חרדים בתחום החינוך הבלתי פורמלי: הוראת קורסים בתחום זה בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של גברים ונשים במגזר החרדי; פיתוח הכשרה פסיכו-פדגוגית וחברתית-קהילתית לגברים חרדים, כמו גם מתן מענים טיפוליים לתלמידים במוסדות חינוך לבנים חרדים; והקמת מערך הכשרה ייעודי בתחום החינוך הבלתי פורמלי אשר יספק תשתית מקצועית למורים, לעובדי נוער ולעובדים במרכזים קהילתיים. מהמחקר עולה הצורך בפיתוח הכשרה אשר תגלה רגישות תרבותית לחינוך הבלתי פורמלי במסגרות הכשרת המורים הקיימות במגזר החרדי ובמסלולים ייעודיים, וזאת על מנת לקדם את החינוך הבלתי פורמלי כפי שנעשה בתחום החינוך המיוחד בחברה החרדית.