הקשר בין המשאבים האישיים והקוגניטיביים של סטודנטים חרדים, דתיים וחילונים לשביעות רצונם האקדמית

הקשר בין המשאבים האישיים והקוגניטיביים של סטודנטים חרדים, דתיים וחילונים לשביעות רצונם האקדמית

Personal and Cognitive Resources as Related to Academic Satisfaction Among Haredi, Religious, and Secular Students

תקציר

מחקר זה התמקד בשביעות הרצון האקדמית )שר"א( ובמשאבים האישיים והקוגניטיביים של סטודנטים חרדים כקבוצת מיעוט ייחודית בהשוואה לעמיתיהם הדתיים והחילונים. קבוצות המחקר כללו 128 סטודנטים חרדים, 158 דתיים ו־ 143 חילונים. המשתתפים מילאו שאלון דיווח עצמי לבחינת השר"א וכמה מאפיינים אישיים, משאבים אישיים )קוהרנטיות ותמיכה חברתית(, משאבים קוגניטיביים )תחושת איום ואתגר ותחושת מסוגלות עצמית( וההנעה ללמידה. לא נמצאו הבדלים של ממש בין קבוצות המחקר ברמת השר"א, אך נמצאו ביניהן הבדלים במידת התמיכה החברתית, בתחושת המסוגלות העצמית ובהנעה ללמידה. רמות המסוגלות העצמית וההנעה היו גבוהות בקרב הסטודנטים החרדים והחילונים יותר מאשר בקרב הסטודנטים הדתיים. לעומת זאת, מידת התמיכה החברתית הייתה נמוכה יותר בקרב החרדים. נמצא כי תרומת המשאבים קוהרנטיות ותמיכה חברתית להסבר השונות בשר"א הייתה דומה מאוד בשלוש הקבוצות וכן גם תרומתן של תחושת האתגר ותחושת המסוגלות העצמית. מניתוח הממצאים לפי מודל הון זהות עולה שבדומה להון הזהות של סטודנטים חילונים ודתיים, גם הון הזהות של סטודנטים חרדים מבוסס על רמות גבוהות של משאבים אישיים וקוגניטיביים. ניתוח הממצאים לפי תאוריית התרבות מלמד שהסטודנטים החרדים נוקטים אסטרטגיה של שימור תרבות המקור לצד הקשר המתהדק עם קבוצת הרוב. ממצאי המחקר יכולים לסייע למוסדות אקדמיים לשלב אוכלוסיות חדשות, כולל אוכלוסיות חרדיות, במוסדות האקדמיים ולהקל את שילובן באקדמיה.

Abstract

This study focused on the academic satisfaction (AS) and personal and cognitive resources of Haredi students (N=128) as a unique minority group, compared to those of their religious (N=158) and secular peers (N=134). Variables that significantly explained the variance of AS were personal characteristics, personal resources (cohesion and social support), cognitive resources (sense of threat and challenge and sense of self-efficacy), and motivation. No significant differences were found in level of satisfaction. Haredi and secular students have higher levels of self-efficacy and motivation than their religious peers, and support levels are lower among Haredi students. The contribution to variance in AS of the resources cohesion and support was similar in all three groups, as were sense of challenge and sense of self-efficacy. Referring to the Identity Capital model, the findings indicate that Haredi students' identity capital is based on high levels of personal and cognitive resources, as are those of secular and religious students. Referring to the Acculturation Theory, their strategy is to preserve their culture of origin while seeking contact with the majority group. The findings could help academic institutions integrate new populations, including Haredi ones, into their schools.

הורדת קובץ המאמר
תפריט