דפים 75

היברידית ואף חסרת גבולות. מציאות נעדרת גבולות מתוארת במאמרם של ד"ר ניצן אליקים, ד"ר יפה בוסקילה, ד"ר תמר חן-לוי, ד"ר חיה אלטרץ וד"ר לאה שקד, "המושג 'נוכחות מנהיגותית של מנהל בית הספר ברשתות מדיה חברתית' ומדידתו". הנחת היסוד של המחקר היא כי המדיה החברתית הינה חלק בלתי נפרד ממציאות החיים של קהילת בית הספר, וזו מהווה מרחב פעולה המקיים יחסי גומלין עם הנעשה בכיתות ובמסדרונות בית הספר, במשרדי ההנהלה ובחצר. במחקר זה התמקדו הכותבות בנוכחות של הנהלת בית הספר במדיה החברתית במטרה לברר מהם תחומי האחריות של פונקציה זו במרחב הווירטואלי. מרחבים אלה, וירטואליים ואחרים, מהדהדים תמידית, ודומה שעוצמתם גוברת לנוכח ההתמודדות עם היותו של החינוך מעשה פוליטי. במאמר "הוראת סוגיות שנויות במחלוקת: נקודת הראות של מורים לאזרחות בישראל" בדקו ד"ר נג'ואן סעאדה וד"ר טל יעקובי את דרכי ההתמודדות של מורים עם סוגיות שנויות במחלוקת במסגרת הוראת אזרחות תוך אישוש הפרובלמטיקה האינהרנטית בהוראת המקצוע וקריאה לבחון את אפיקי ההכשרה ולאחריה ההשתלמות של צוותי ההוראה. דומה שאחד המפתחות להתמודדות עם סוגיות כאלה וכן אחרות טמון בעצם המסוגלות להקשיב; זו אומנם כמעט נדושה, אך במאמרם "הוראה קשובה כבסיס ליצירת שינוי תפיסתי אישי בהבנה של מערכות חברתיות-אקולוגיות" עוסקים פרופ' ירון שור, אפרת נבו, ד"ר אדיב גל וד"ר דפנה גן באופנים שבהם הקשבה זו מתרחשת מחוץ לכיתה, באמצעות התנסות סטודנטיאלית ייחודית והצגת השינוי שעשוי להתחולל במהלך "הוראה קשובה" והפרקטיקות שלה. לא מן הנמנע שהפוטנציאל לחולל כל זאת, לא כל שכן בקשר לייעוד המורה, נעוץ במידת המוטיבציה של צוותי ההוראה, שראשיתה בשלב ההכשרה. במאמר "הכשרת מורים במציאות גלובלית: גורמים דמוגרפיים המשפיעים על המוטיבציה ללמוד בהכשרת מורים היוצאת מפרספקטיבה של חינוך גלובלי" מבררת ד"ר ליאת ביברמן-שלו סוגיה זו. החוקרת מתמקדת במוטיבציה של מורות לעתיד בבתי ספר יסודיים ללמוד חינוך גלובלי, תוך הנחת בסיס לשאלות המשך בדבר מקומו של חינוך כזה בהכשרה להוראה. מוטיבציה היא נושא מרכזי במאמרן של חסידה יעקובוב וד"ר דנה ודר-וייס, "'כשיהיה להם פה טוב הם ילמדו': שיח מורות על מוטיבציה של תלמידים". במאמרן החוקרות עומדות על מידת העיסוק הישיר של מורות בנושא המוטיבציה אל מול התלמידים והתלמידות שלהן. בשונה ממחקרים אחרים הן עשו זאת לאו דווקא באמצעות תשאול המורות כמושא המחקר, אלא באמצעות תצפית על עבודת ההוראה שלהן. כלי זה עשוי ללמד גם על הפער בין האופן שבו נתפסת עבודת ההוראה לבין הפרקטיקה שלה. מוטיבציה עומדת ברקע המחקר של ד"ר ענבר לבקוביץ ונאוה סהר, שבא לבדוק את עמדותיהם של צוותי החינוך של כיתות אתגר. כותרת מאמרן, "'כורעים תחת הנטל': שחיקה בקרב מחנכי כיתות אתגר לנוער בסיכון", משקפת את הממצאים העיקריים שלהן, ומהלכו מאיר את מערכת היחסים בין צוותים אלה בהשוואה לצוותי ההוראה במוסד החינוכי בכלל, תוך עמידה על הדינמיקה ביניהם. ממצאיו ומסקנותיו עשויים לעורר השראה וכיווני מחשבה במטרה לגבש דרכי התמודדות חדשות עם שחיקה זו. דינמיקה ויחסים בין צוותים נוכחים במאמרם של ד"ר בועז צבר וד"ר סמדר גלילי שעניינו דיון באתיקה של ההדרכה הפדגוגית במוסדות להכשרת מורים ומורות, לאור הטשטוש המובנה בין ההדרכה לבין מושאי החניכה. במאמר "'עמימות ודיאלוג': על מורכבותה האתית של מלאכת ההדרכה הפדגוגית", מסורטטת עבודת ההדרכה הפדגוגית תוך עמידה על היבטים שונים והעלאה של מושגי מפתח שעשויים להוות תשתית לשיח בנושא. עבודת צוות על מורכבותה, התהוותן של מערכות יחסים וגיבושן במסגרת הוראה כפרופסיה, לא כל שכן התמודדות עם סוגיות שונות במחלוקת גם כאשר הן נוכחות-נעדרות מתחת לפני השטח, מתגלמות במאמר של ד"ר עבד אלרחמן מרעי ופרופ' נורית בוכויץ, "היחס לרכישת השפה העברית והנכונות לתקשר בה בקרב מורים ממזרח ירושלים". זהו מחקר חלוץ הדן בנושא הדיסוננס האימננטי שעומד ביסוד העבודה של מורים פלסטינים, כפי שהוא מתבטא ביחסם לשפה העברית, תוך מיפוי המניעים לשליטה בה, אם הם קיימים בכלל, ובדיקת הקשר בין השליטה בשפה זו לבין עמדות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מורכבות דומה ושונה משתקפת בממצאי המחקר של ד"ר ענת בארט וד"ר פסקל בן עוליאל, "רווחה אישית של מורות חרדיות המלמדות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים". המחקר מתמקד בקונפליקטים פוטנציאליים וממשיים המתגלמים בעצם המפגש של מורות חרדיות עם קהילה ממלכתית, במקרה זה ממלכתית-דתית, ובהשפעתם על רווחת המורות. בחינה של אוכלוסיות יהודיות שונות ובדיקת שביעות רצון עומדות בבסיסו של המאמר "הקשר בין המשאבים האישיים והקוגניטיביים של סטודנטים חרדים, דתיים וחילונים לשביעות רצונם האקדמית". במחקרם המתמקד בסטודנטים מהמגזר החרדי בהשוואה לכלל – דתיים, חילונים – עמדו ד"ר זאב קאים ופרופ' שלמה רומי על ההבדלים בין קבוצות אלה בדגש על המגזר החרדי. איחולי קריאה פורה ומעוררת השראה, העורכות