חלוצה נשכחת: דימויה הציבורי של חוקרת החינוך פרופ' דינה פייטלסון, כלת פרס ישראל הראשונה
Forgotten pioneer: The public image of education researcher Professor Dina Feitelson, the first woman awarded the Israel Prize
בשנת 1953 הוענקו לראשונה פרסי ישראל. זכו בהם שמונה גברים ואישה אחת. אישה זו הייתה דינה פייטלסון (1926–1992). היא זכתה בפרס ישראל בחקר החינוך ולימים הייתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה. פייטלסון לא רק הייתה הזוכה הראשונה בקטגוריה זו של הפרס, אלא גם האישה הראשונה שזכתה בפרס ישראל אי פעם ועד כה הצעירה ביותר מקרב הזוכים. מחקריה נחשבו לחלוציים בתחום החינוך, והמסקנות שהציגה – לפורצות דרך. מאמר זה מציג את דימויה הציבורי של פייטלסון על פי הפרסומים על אודותיה בעיתונות הישראלית מאז 1953, בדגש על העניין שעוררו מחקריה החלוציים מחד גיסא ועל טשטוש זכייתה בפרס המכובד ואף מחיקת עובדה זו מאידך גיסא. פרסומים אלו מלמדים כי זכייתה של פייטלסון בפרס ישראל הייתה אבן הנגף העיקרית בדרכה כחוקרת באקדמיה בישראל ומסבירים את השכחתה.
In 1953, nine people were awarded the Israel Prize. Dina Feitelson (1926-1992) was among them, the first woman to be so honored. Her award was for Educational Research, and she later became a full professor at the University of Haifa. Feitelson was the first scholar to be awarded in this category, the first woman winner of the Israel Prize, and, to date, still the youngest. Her research was considered innovative and the conclusions she presented were groundbreaking. This article examines Feitelson's public image in the Israeli press since 1953, emphasizing the interest generated by her research on the one hand, and the blurring – and even obliterating the honorable award she received on the other hand. The article concludes with the idea that the award of the Israel Prize was the main obstacle in her path as a woman in Israeli academe, and the reason for her fading into oblivion.