לחשוב "חינוך" מחדש ולחנך ל"כאן ועכשיו" מן המבט הקונטמפלטיבי

לחשוב "חינוך" מחדש ולחנך ל"כאן ועכשיו" מן המבט הקונטמפלטיבי

Rethinking education and educating in the 'here and
now' from the contemplative viewpoint

פורסם באתר: 25-07-2021
המאמר המלא
תקציר

מאמר זה מזמין את הקוראים לחשוב "חינוך" מחדש באמצעות בחינת מושגי היסוד 'תשומת לב', 'מרחב' ו'זמן'. אף שדומה כי מושגים אלה מופשטים, אני טוען במאמר כי ההכרעות שאנו מקבלים באשר להם מגלמות את המהלך החינוכי הדרמטי ביותר המתרחש בבית הספר ובחינוך הגבוה. המאמר מציג שאלה החותרת תחת הנחות יסוד הנדמות כמובנות מאליהן: לאן יש להפנות את תשומת הלב של התלמיד – פנימה (לגופו ותודעתו), החוצה (אל העולם( או "גם וגם"? החינוך הציבורי מושתת רובו ככולו על הפניית תשומת הלב החוצה. הכרעה זו מלמדת אותנו מבלי משים שיעור אבסורדי: "כאן ועכשיו", כלומר הזמן והמקום היחידים שאני, את ואתה חיים בהם אינם זמן ומקום ראויים להיות בהם. הכרעה זו מחנכת אותנו כיצד להבין "חינוך", והיא מגבילה את תחומו של המעשה החינוכי באופן שהוא אנטי-חינוכי. כנגד נקודת מבט זו מתואר במאמר זרם 'החינוך הקונטמפלטיבי' אשר זוכה להכרה גוברת בצפון אמריקה ובאירופה. זרם זה איננו מציע מהלך חינוכי חלופי, אלא מהלך המאזן את החינוך הציבורי באמצעות שילוב של פדגוגיות התבוננות דוגמת מיינדפולנס או כתיבת יומן. פדגוגיות אלו מבוססות על הפניית תשומת הלב פנימה – ל"כאן ועכשיו", אל תוכני חיינו האישיים ואל הורתם בגוף ובתודעה. חלקו האחרון של המאמר עוסק בהשלכות פדגוגיות ישירות של תפיסה זו על עבודת המורה בכיתה.

Abstract

This paper invites the readers to rethink education according to the fundamental concepts of attention, space, and time. Although these concepts may seem abstract, I claim that deliberation at these levels constitutes the most dramatic educational process to occur in any educational institution. The paper poses a question that challenges assumptions that are taken for granted in educational practice: 'Where should we direct a student's attention – inward toward his or her body and mind, outward toward the world, or both?' Public education is based almost entirely on orienting students' attention outward. Such deliberation teaches an absurd lesson, namely, that the 'here and now', which constitutes the only time and place in which you and I can live in reality, is not the time and place for us. This deliberation also etches the form of "education" onto our minds and limits the scope of its practice in a manner that is depicted as anti-educational. Countering this curricular orientation, the paper depicts "contemplative education", which is becoming widely acknowledged in North America and Europe. This orientation does not propose an alternative to contemporary public education, but rather a balancing and complementary one that is based on pedagogies that orient students to attend to the 'here and now' based on mindfulness, journaling, and other contemplative pedagogies. It will be argued that people live their lives from 'here', yet countries and states conceptualize education from 'there'. Although a curriculum that does not include a serious and deliberate orientation that involves paying attention to the 'here and now', to the subject-matter of our personal lives, and to their source within mind and body may be educating countries, it hardly educates us in the sense of being humans in the throes of the struggles of life. The final part of the paper discusses direct implications of this approach for the teacher's work.

הורדת קובץ המאמר
תפריט