דפים 62
דבר המערכת
מה פירוש "להיות מורה"? כאשר המילה מופיעה כשם עצם התמונה נראית ברורה. יש מורה, ישנה מורה, וישנם מורים ומורות. בהופעתה בסמיכות התמונה קצת מתערפלת: יש לנו מורה דרך, מורה נבוכים ואף מורה שעות. או שמא זה בכלל תואר כבוד, בבחינת מורי ורבי, מורינו ורבותינו, או בפתיחה שגרתית להרצאה: "מוריי ורבותיי"? אך הפועל של השורש המורכב יר"ה מעורר מחשבה נוספת בשאלה מה פירוש להיות מורה. האם מורה משמעותו להורות בבחינת ללמד? להורות בבחינת לתת הוראה? האם מורה משמעותו להראות, להצביע, לציין או לרמוז על משהו? ואולי לירות (חצים)? אך מורה הוא גם מורד, ממרה, אינו מציית, או אולי פורק עול, כנאמר: "בן סורר ומורה" (דברים כ"א, י"ח). המעניין הוא שבית הספר הקלסי מושתת על עקרון ההוראה (איך טוב יותר ללמד) ולא על עקרון הלמידה (אין נכון יותר ללמוד). החלוקה לכיתות גיל נשענת על רעיון הממוצע שעל פיו מלמדים, כלומר מתכוונים אל התלמיד הממוצע מתוך תקווה שהשונות בכיתה חד-גילית תאפשר זאת. אורך השיעורים ואחידות הזמן שלהם אינם נגזרת של טווח הקשב וטווח הריכוז, אלא של נוחיות ארגון ההוראה. בהכללה ניתן להעז ולומר שארגון ההוראה הוא יותר פונקציה של שליטה, תקציב ועוצמת ארגוני המורים מאשר נגזרת של תהליכי הלמידה של הלומדים והלומדות. אך המקום הדומיננטי של המורה אינו נתון למחלוקת, והחוברת המיוחדת הזאת מנסה לשפוך קצת אור על המורכבות של מקום המורה בחינוך, על דילמות וקונפליקטים ועל הדיאלקטיקה