מה מעכב את שילוב הטכנולוגיה בהוראה? המקרה של הוראת שפת אם: משמעויות להכשרה ולפיתוח מקצועי של מורים
What Hinders the Integration of Technology in Teaching?
The Case of First Language Teachers
מקומה המרכזי של הטכנולוגיה מחייב את מערכת החינוך לבסס תהליכי הוראה שיובילו לפיתוח של מיומנויות המאה ה 21- , ובהן ״אוריינות מידע" (literacy information) ו"אוריינות טכנולוגיות מידע ותקשורת" iteracy) ICT). אוריינויות אלה, כמו אוריינות הקריאה והכתיבה, הן אבני הבסיס לתהליכים אלה. על כן מערכת החינוך צריכה להקנות למוריה ולתלמידיה כישורים טכניים-דיגיטליים מסוימים דוגמת שליטה ביישומי מחשב וביישומים דיגיטליים נוספים המקדמים את הלמידה. מטרותיו של מחקר זה הן לבחון את מידת השליטה והשימוש של מורים בכלי תקשוב בדיסציפלינת ההוראה, את המידה שבה הטכנולוגיה מוטמעת בהוראתם, וכן את תפיסותיהם בנוגע לשילוב תקשוב בהוראה. מקרה המבחן במחקר היה מורים המלמדים עברית כשפת אם. מהממצאים עולה כי חלק ניכר ממורי שפת האם שולטים במידה ראויה בכלי התקשוב ואף מחזיקים בעמדות חיוביות כלפי שילוב של תקשוב בהוראתם, אך אינם משתמשים בכלים הללו הלכה למעשה בהוראת תחום הדעת. את הממצא הזה ניתן להבין דרך תפיסותיהם את המטרות של שילוב תקשוב בהוראת שפת אם, ואלה מעידות על זיקה חלשה, אם בכלל, למהות תחום הדעת, כלומר המחסום הדיסציפלינרי הוא אחד החסמים להטמעת התקשוב בתחומי הדעת. לממצאי המחקר יש חשיבות להכשרת המורים ולפיתוח המקצועי במסגרת הדיסציפלינות השונות. הם מעלים שאלות בדבר האפקטיביות של ההכשרה הנוכחית וההשתלמויות להטמעת התקשוב בהוראה, וכן בדבר מקומה של הדיסציפלינה והאיזון בין ההיבטים הגנריים של כלי התקשוב לבין ההיבטים הייחודיים לכל דיסציפלינה.
Given the central role of technology today, modern education systems need to establish teaching processes that will develop appropriate 21st century skills. Computer and information literacy, as well as literacy in reading and writing, are the cornerstones of these processes. The present study sought to examine the perceptions of Hebrew language teachers regarding their mastery and use of ICT tools in their teaching, the extent to which technology is embedded in their teaching, and their perceptions of ICT integration in teaching, especially in mother tongue instruction. The findings indicate that a considerable proportion of Hebrew language teachers have adequate proficiency in using ICT tools, and hold positive attitudes toward integrating ICT in their teaching; however, they do not use them in Hebrew language classes. This finding can be understood in light of their perceptions of the goals of integrating ICT in Hebrew language teaching. Their perceptions reflect a connection to basic stages in use of technology, rather than striving for quality and satisfactory implementation. The research findings are important since they can inform teacher training and professional development within the various teaching disciplines. The results of the study raise questions about the effectiveness of current training programs for the assimilation of ICT in teaching, the disciplinary barrier, and the balance between generic aspects of ICT tools and the unique aspects of each discipline.