דפים 73

ינואר 2021

דבר המערכת

גיליון זה נחתם בינואר 2020 ונכתב בידי המחברים השונים בשנים 2019-2017 על בסיס מחקרים, הגות ועיון,

שהחלו שנים קודם לכן. בפברואר 2020 נפל דבר. מגפת הקורונה. הכול השתנה, ובחינוך בפרט. צוותי לימוד

וקבוצות דיון הפכו לקפסולות, קרבה חברתית נעצרה במטר השני, והזום מעצב את הדיאלוג. ואני תוהה,

האם אותן סוגיות לימוד וחינוך מהותיות שנחקרו בתקופה הפרה-קורונית מלוות אותנו גם היום? המאמרים

הרואים אור בגיליון זה מעניינים ושופכים אור על סוגיות חשובות, שנראה שהן מהותיות ומשוקעות בתהליכים

פדגוגיים. וסביר להניח שכל זמן שהחינוך מבוסס על אינטראקציה אנושית ולא על קפסולות מידע שבולעים,

עירויי ידע שמקבלים או התחברות לשקע התבונתי, הן יהיו רלוונטיות. נסקור בקצרה את המאמרים וננסה

להאיר שאלות עקרוניות ודילמות פדגוגיות שלא פג זמנן, ויותר מזה, אולי הן מקבלות כעת משמעות חינוכית

כבדה יותר בלמידה מרחוק בזום.

החוסן הפדגוגי של התלמיד, של המורה או של הארגון הוא אחד המרכיבים המעניינים באינטראקציה

הפדגוגית. היש דרגת חוסן הכרחית? כיצד מזהים דרגות חוסן? מהם התנאים המחזקים או המחלישים את

החוסן הפדגוגי? בשאלות אלו ואחרות דן מאמרה של ד"ר סיגל אופנהיים שחר, "עיצוב מרחב למידה על פי

עקרונות של פדגוגיה פמיניסטית לפיתוח החוסן הפדגוגי של מתכשרות להוראה".

פוליטיקה, אידאולוגיה ומציאות אינן רק מושגי מפתח חיוניים בדיון על תכנים חינוכיים, אלא הן מעצבות

את הזהות של הלומד והמלמד. חשיפת התהליך של בניית חומר לימודי שופכת אור על הזיקות בין

השפה

האפיסטמולוגית של הזהות שיחידת לימוד מבוססת עליה לבין האידאולוגיה החינוכית. כל תוכנית לימודים

נגזרת מהזהות האידאולוגית של מחבריה. בעניין זה דן מאמרו של ד"ר אוהד דוד, "כששיח זהות פוגש

אידאולוגיה חינוכית: הפוטנציאל הקוריקולרי בהוראת נושא 'תכנית החלוקה׳״.

במאמר שכתבו לינור מזריאר-רוזברג וד"ר ניר מדג'ר, "מוטיבציה חברתית ותחושת מסוגלות בהקשר

החינוכי: מודל היררכי מבוסס רשתות חברתיות בכיתה", הדיון באינטראקציה בין מוטיבציה חברתית למסוגלות

חינוכית מבליט את המשמעות הרבה שיש לקשר בין סביבת הלמידה החברתית, תפיסת המסוגלות העצמית

והצלחת הלומד. את הלמידה האישית צריך לבחון גם בהקשרה החברתי, כאשר לגודל קבוצת הלומדים,

לרשתות החברתיות שבה ולמטרותיה יש זיקה חזקה לתפיסת הלומד את עוצמת המסוגלות שלו. למוטיבציה

של הקבוצה הלומדת יש קשר למוטיבציה האישית.

מתברר שקיימת אינטראקציה בין תחושת השייכות הקבוצתית, עוצמת המסוגלות העצמית והזהות

המקצועית של המורה. אחת מהשערות המחקר המקיף שנדון במאמר של ד"ר הישאם ג'ובראן ואמין יוסף,

"תפקיד השייכות הקבוצתית בהבנת המסוגלות העצמית של מורים ערבים בישראל", הייתה שההערכה

העצמית הקולקטיבית וההזדהות עם הקבוצה משפיעות על תפיסת המסוגלות העצמית של המורים. בהיבט

המעשי נראה שיש חשיבות לשייכות הקבוצתית לחיזוק צדדים מוטיבציוניים והתנהגותיים בהוראה.

רוב המחקרים בתחום המנהיגות החינוכית מעוניינים לבחון ולהבין את דפוסי המנהיגות ואת הקשר ביניהם

לבין אפקטיביות חינוכית או לימודית. כיוון שמנהיגות היא פרופיל של מרכיבים, רוב דפוסי המנהיגות מתבססים

על מקבץ כזה או אחר של מרכיבים הנתפסים כדומיננטיים. האם דפוסים אלה הם שיקוף של המציאות או

שהם נגזרים ממסגרת מושגית מעוצבת מראש? הדאגה לאדם אחֵר (caring) היא מנגנון בסיסי בהתפתחות

האנושית אשר מאפשר את צמיחתו של הפרט. מנגנון זה מתואר כאתוס חינוכי המדגיש היבטים רגשיים

ובין-אישיים והשונה מהגישה החינוכית הפונקציונלית אשר מבוססת על מדידת הישגים ועל סטנדרטים.

המאמר שכתבו ד"ר חוה פרידמן ופרופ' יזהר אופלטקה, "טיפוסי 'מנהיגים דואגים לאחר׳  caring) leaders)

בקרב מנהלים בבתי ספר יסודיים ממלכתיים", דן בכך מנקודת מבטם של מנהלים.

מאמרן של פרופ' אורית אבידב-אונגר וד"ר עליזה עמיר, "מה מעכב את שילוב הטכנולוגיה בהוראה? המקרה

של הוראת שפת אם: משמעויות להכשרה ולפיתוח מקצועי של מורים", מציג את התפיסה הדיסציפלינרית

כגורם המעכב שילוב טכנולוגיה בהוראה. במילים אחרות, מעבר לסוגיות הבסיסיות של היכרות עם טכנולוגיית

התקשוב, ניסיון ועמדות כלפי שילוב הטכנולוגיה הדיגיטלית, יש להביא בחשבון את "החסם הדיסציפלינרי"

המתייחס למידת הזיקה בין מהות תחום הדעת לבין טכנולוגיית התקשוב בעיני המורים.

מה בין מיומנות לבין אוריינות? מתי מיומנות הופכת לאוריינות? אין זה מפתיע שאחת מדרישות תוכנית

התקשוב להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21- היא פיתוח תוכנית להוראה של אוריינות דיגיטלית ואוריינות

מידע. השאלה שנבדקת במאמר שכתבו ד"ר סיגל בן עמרם, פרופ' נועה אהרוני ופרופ' יהודית בר-אילן )ז"ל),

"אוריינות מידע של תלמידי כיתות ה-ו", מתייחסת לאינטראקציה בין למידה של אוריינות מידע לבין שליטה

באוריינות דיגיטלית. מתברר כי רמת אוריינות המידע של התלמידים הושפעה מרמת תפיסתם העצמית את

מידת שליטתם במיומנויות מחשב.

המאמר שכתבו ד"ר אולז'ן גולדשטיין וברטה טסלר, "יישום התוכנית הלאומית להתאמת המכללות

להכשרת מורים לחינוך במאה ה 21- : מה השתנה בהכשרת סטודנטים להוראה מתוקשבת?", מנתח על בסיס

מחקר מקיף את הגורמים המנבאים שילוב תקשוב בהוראה. אך האם המסקנה החשובה ש"האתגר העומד

לפני המכללות לחינוך הוא קידום של חדשנות פדגוגית בשילוב תקשוב בהוראה" מבהיר שעוד ארוכה הדרך

משימוש בטכנולוגיית התקשוב לפיתוח פדגוגי של תהליכי למידה-הוראה מתוקשבים?

מה יוצר ומעצב קהילה מקוונת? במאמר שכתבה ד"ר מירי שינפלד, "קהילת כתיבה מקוונת בין-לאומית״,

מתוארים המפגשים הקהילתיים המשותפים, השימוש באתר האינטרנט של הקהילה, משובי חברי הקהילה

על הטקסטים של עמיתיהם, תרומת הקהילה לכותבים והאתגרים שבהתנהלות קהילת כתיבה מקוונת בין-

לאומית. האם רשת אינטרנטית מתגבשת לקהילה? מה תרומת הקהילה המקוונת לתהליכי למידה וחינוך?

שאלות אלה ואחרות עומדות בבסיס שילוב הטכנולוגיות הדיגיטליות במערכות החינוך.

המאמר שכתבו ד"ר סיגל אחיטוב וד"ר שולמית חשן (מנצורה), "עמדות מורי מורים למקרא כלפי תהליכי

שינוי מצופים מסטודנטיות בחוג לגיל הרך", שופך אור על תפיסתם העצמית של מורי מורים כמובילים

תהליכי שינוי בקרב מחנכות העתיד. על פי ממצאיו, המוטיבציה לחולל שינוי במגוון היבטים, כולל בעמדות

הסטודנטיות כלפי סוגיות מוסריות, משותפת למורי המורים, זאת למרות ההבדלים הבסיסיים בין המכללות

שנחקרו.

המאמר שכתבו ד"ר יעל מילוא שוסמן וניבה ונגרוביץ, "עיצוב לוח האלף-בית על קיר הכיתה והגן", דן

בקשר שבין אסתטיקה, ידע וחינוך, כפי שהוא בא לידי ביטוי בלוחות אלף-בית התלויים על קירות הכיתה

בגילאים הצעירים. נראה שכדי שלוחות אלה ישיגו את מטרתם הפדגוגית, עליהם לעמוד בקריטריונים שונים

של קריאוּת.

העורך

עוד
תפריט