פרקטיקת ליבה פירוק בעיה לשלבים או לבעיות משנה כאמצעי להתפתחות תפיסת תפקיד המורה של פרחי הוראה למתמטיקה ולפיזיקה

הכשרת פרחי הוראה למתמטיקה ולפיזיקה שואפת להקנות לסטודנטים מיומנות מעשית בהוראה ובד בבד נוגעת גם באופן שבו המתכשרים להוראה תופסים את מטרותיה. המאמר המוצג כאן מפגיש אפוא שני רעיונות בהכשרת מורים: הראשון הוא התפתחות תפיסת תפקיד המורה, והשני הוא פרקטיקות ליבה בהוראה. האופן שבו שני רעיונות מרכזיים אלו נשזרים זה בזה עדיין לא נחקר דיו. בסדנה ייעודית פיתחנו את פרקטיקת הליבה "פירוק בעיה לשלבים או לבעיות משנה" ולימדנו אותה בתוכנית התערבות לפרחי הוראה למתמטיקה ולפיזיקה. כדי לבחון את השפעתה על תפיסת תפקיד המורה העברנו שאלונים (שאלות פתוחות), ובנוסף לכך ביקשנו מפרחי ההוראה לכתוב מהלכי הוראה לפני ואחרי תוכנית ההתערבות. על יסוד ניתוח תוכן תמטי- פנומנוגרפי של שני מקורות מידע אלה ותיקוף עמיתים, זיהינו ארבע תפיסות קוגניטיביות היררכיות של תפקיד המורה: "המורה המסביר", "המורה המתווך", "המורה המנחה" ו"המורה מהנדס הלמידה". בהשוואה כמותית שבין המצב לפני הוראת הפרקטיקה "פירוק בעיה" ובין המצב אחריה, ראינו כי לאחר הוראת הפרקטיקה בתוכנית ההתערבות הציגו פרחי ההוראה תפיסות הממוקדות יותר בתלמידים ובתהליך הלמידה. מתן דגש על פרקטיקת ליבה זו עשוי אפוא לסייע למורים לעגן את השינוי בתפיסה בתכנון מהלכי הוראה. דהיינו, הפרקטיקה עשויה לשמש אמצעי להתפתחות תפיסת תפקיד המורה וכלי לתרגום הלכה למעשה של תפיסות לעשייה בכיתה.