דפים 72

בעיות מורכבות, רב-שיח, חשיבה ביקורתית והקשבה.

המאמר הרביעי, המבוסס על מחקר מקיף (בהשתתפות 1,022 תלמידים), "הערכת

התלמידים את מאפייני סביבת הלמידה החדשנית בכיתה: השוואה בין המצב המצוי למצב

הרצוי", שכתבה פרופ׳ נגה מגן-נגר ז״ל, מרחיב את הדיון בשילוב תקשוב וטכנולוגיה חינוכית

בהוראה. המחקר ממקד את הדיון בנקודת מבטם של התלמידים ובוחן סט של מאפייני הוראה/

למידה, על האינטגרציה שביניהם ותוך שימוש בניתוח נתיבים. במחקר נחשפת מציאות פדגוגית

מורכבת המסבירה בצורה מעניינת את התהליך המוביל למשתנה שיתופיות.

התמונה המתקבלת מבדיקת הידע הדיסציפלינרי של מורים למדעים, של פרחי הוראה לחינוך

מדעי ושל מורים מתמקצעים נותנת מקום למחשבה. המאמר החמישי, "ידע דיסציפלינרי של

מורים למדעים במגזר היהודי ובמגזר הערבי בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית", מאת

ד"ר תרצה גרוס וד"ר נאיל עיסא, מצביע על החסר בידע דיסציפלינרי בכל הקבוצות שנבדקו.

לו המבדק היה נעשה כבחינת פתע עם ציון, הרי ממוצע הציונים של כל הקבוצות היה 61.3

")מספיק"). בין הקבוצות השונות נחשפו הבדלים מובהקים העשויים לשמש בסיס לשיפור

תהליכי ההכשרה והפיתוח המקצועי.

מדוע אנחנו נוטים לייחס לטיעונים מבוססי סטטיסטיקה אמינות רבה יותר מאשר

לטיעונים ללא היסמכות סטטיסטית, אך בו בזמן רבים מאחתנו חווים מעין "שיתוק סטטיסטי"

כאשר מופיע טיעון המגובה סטטיסטית? המאמר השישי, "סטטיסטיקה או סדיסטיקה? חרדה

מסטטיסטיקה בקרב סטודנטיות במכללה להוראה", שכתבה ד"ר פנינה שטיינברגר, מתמודד עם

השלכות חינוכיות של הסוגיה, תוך כדי בחינת המאפיינים המשוקעים בחרדה מסטטיסטיקה.

לימוד קריאה מהווה בסיס להתפתחות האנושית. הצורך בשיעור מיוחד בהבנת הנקרא

מלמד אותנו שזיהוי המילים והמשפטים אינו מבטיח הבנה. המאמר השביעי, "מה יש פה

להבין? על תפיסת פרחי הוראה את תהליך הבנת הנקרא", שכתבו ד"ר אורית גילור, אשרת גזל,

ד"ר שרה זדונאיסקי ארליך ואריאלה דניאל הלווינג, מקשר בין תפיסות של פרחי הוראה ובין

תהליך השיפור בהבנת הנקרא. התפיסות אינן קבועות, אלא מתגבשות במשך זמן ההכשרה; הן

אינן אחידות, אלא מאופיינות על ידי פרופילים שונים על פני רצף של אמונות אינטואיטיביות

וידע מוצהר ומובנה.

שילוב סטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה נתפס כמשימה לאומית. השתלבות כזאת

מותנית בין היתר ברמת מיומנותם בכתיבה אקדמית. המאמר השמיני, "מאפייני הכתיבה האקדמית

של סטודנטים חרדים", מאת אהוד צמח, פרופ' ענת זוהר ופרופ' עלית אולשטיין, בוחן לעומק

את יכולת הכתיבה האקדמית ואת מאפייני הכתיבה של סטודנטים חרדים שעברו את המבחן

הפסיכומטרי. במקביל נבדקה שכיחות הכתיבה במהלך שנות החינוך של הסטודנטים בישיבות,

אשר חושפת כמה מהדילמות המורכבות המשוקעות בשילוב סטודנטים חרדים באקדמיה.

אזרחות אינה רק מקצוע לימודים או בחינת בגרות, היא משוקעת בתפיסת עולם המעצבת

את ההתנהגות החברתית. המאמר התשיעי, "אזרחים קטנים למופת: דמותו של ׳הילד הראוי'

בגן החובה בראי האזרחות הטובה", שכתבה ד"ר מירית שרון, בוחן את גישתן של גננות ואת

הפרקטיקה החינוכית שלהן המעצבות את תפיסת ״הילד הראוי", האזרח של העתיד. עד כמה

התהליך מכוון? האם דמות ״הילד הראוי" דומה לדמות העולה ממסמכי משרד החינוך?

מי שנמצא בקביעות עם ילדים משפיע עליהם. לסייעת בגן, תפקיד שהגדרת תחומי

האחריות שלו עדיין בתהליך של התגבשות, השפעה מצטברת גדולה. המאמר האחרון, "תפיסת

התפקידים של הסייעת ושל הגננת בגן הילדים – הכול בעיני המתבוננת", שכתבו ד"ר יצחק

יוגב, ד"ר אתי רוזנטל וד"ר רינת כספי, בוחן את תפיסת התפקיד של הסייעת מתוך שתי נקודות

ראות, זו של הסייעת וזו של הגננת. הבנה הדדית של התפקיד והתובנות הנגזרות מההבדלים בין

תפיסות תפקיד שונות עשויות לתרום לא רק לשיפור האקלים החינוכי בגן, אלא גם לתוכניות

ההכשרה לעובדים בגן.

במדור "ספרים על שולחן המערכת" אנו מביאים הפעם את סקירתה של ד"ר גרניט אלמוג–

ברקת על ספרן של מירי ימיני ונטע שגיא, יזמות וחינוך: סוגיות במנהל ומדיניות.

העורך