דבר המערכת
“דפים" אינו קופא על שמריו. ככתב עת דינמי הוא הולך ומתפתח, מתבסס ומתעצב ככתב העת
המרכזי בחינוך בישראל. רוחב היריעה החינוכית, חשיבות הנושאים הנדונים ואיכות הניתוחים
משקפים היטב מגמה זו.
בגיליון הנוכחי שבעה מאמרים המעלים, כל אחד בדרכו הייחודית, נושאים מרכזיים לחשיבה
ולדיון. המאמר הפותח את הגיליון, “זהותם של בני נוער פלסטינים אזרחי ישראל, מידת
הזדהותם עם המדינה ועם התרבות היהודית וההשתמעויות למערכת החינוך", שכתבו ד"ר
חאלד אבו-עסבה, ד"ר וורוד ג'יוסי ופרופ' נעמה צבר-בן יהושע, מנתח את התוצאות של מחקר
מקיף בנושא זה, המבוסס על ראיונות עם תלמידים ערבים מדתות שונות ומאזורים גאוגרפיים
שונים. הממצאים משקפים את מצבם הייחודי והמורכב של בני הנוער הערבי במדינת ישראל.
אף שאינני חסיד של הביטויים “קרע" ו"שסעים" כמאפיינים את חילוקי הדעות ואת המחלוקות
הלאומיים, האתניים-תרבותיים, הדתיים, המעמדיים והפוליטיים, אין ספק כי המאמר מציב
אתגר חשוב בפני המערכת החינוכית על רבדיה ומוסדותיה השונים.
המאמר השני, “סדנת סטאז': מעורבת או ייעודית?", שכתבו ד"ר רינת ארביב-אלישיב
וד"ר דורון לדרר, מוביל אותנו לדילמה המשוקעת במרכיב שהוא בליבת ההכשרה להוראה –
סדנת הסטאז'. מטרת המחקר המוצג במאמר היא לבחון את האפקטיביות הדיפרנציאלית של
סדנאות סטאז' דיסציפלינריות ושל סדנאות סטאז' בעלות אוריינטציה חינוכית רחבה יותר,
המתייחסות גם לשאלות מקרו חינוכיות ולסוגיות חינוכיות חוצות דיסציפלינות.
המאמר השלישי, “תפיסת התפקיד של המורה-מאבחן הדידקטי", מאת ד"ר ורדה שרוני
ופרופ' מרים בן יהודה, בוחן לעומק את ההשפעות שיש לתפקיד המאבחן
הדידקטי על הצמיחה
המקצועית של המורים. באמצעות מחקר מעקב על בוגרות קורס לאבחון דידקטי, שרובן
מורות בחינוך המיוחד, התקבלה תמונה מעניינת על תרומת הקורס לעבודתן החינוכית של
המורות-מאבחנות.
המיצ"ב בודק בין היתר את איכות החיים הבית-ספרית, זאת מתוך הנחה שיש קשר בין
איכות החיים בבית הספר לפיתוח כישורים חברתיים, לרווחה חברתית ואף להצלחה לימודית.
המחקר המקיף שמנותח במאמר הרביעי, שכותרתו “הקשר בין איכות החיים הבית-ספרית לבין
הכישורים החברתיים של תלמידים בשכבות גיל שונות ובזרמים חינוכיים שונים", שנכתב על
ידי איריס הכהן וד"ר מתי רונן, מתייחס לסוגיה חשובה זו. תפיסת האקלים הבית-ספרי נבדקה
בשכבות גיל שונות הן בבית הספר הממלכתי הן בבית הספר הממלכתי-דתי.
השינוי הדרמטי שחל ביחס החברה לסוגיית איכות הסביבה בא לידי ביטוי במאמרים החמישי
והשישי, הדנים בהיערכותן של המכללות לחינוך להתמודד עם האתגר החדש על ידי פיתוח תכניות הכשרה ייחודיות המתמקדות באוריינות סביבתית. שני המאמרים בוחנים תופעה דומה,
אך מזוויות ראייה שונות, ומניבים גם תובנות שונות אך משלימות.
המאמר של ד"ר בלה יעבץ, ד"ר שרה פאר וד"ר דפנה גולדמן על “אפיון האוריינות הסביבתית
של סטודנטים להוראה לקראת סיום לימודיהם: השלכות להכשרת מורים בישראל" בוחן
לעומק את תפיסת האוריינות הסביבתית אשר מתפתחת לאורך שנים, ומכאן נגזרת החשיבות
המצטברת של חינוך רציף לאוריינות סביבתית.
המאמר של ד"ר יהודית וינברגר ופרופ' עמוס דריפוס על “התמודדותם של מורים מנוסים עם
בחינוך סביבתי" חושף באמצעות מחקר מעקב את הקשיים )M.Ed.( אתגרים בלימודי תואר שני
שמורים מתמודדים עמם כשעליהם להסתגל להשקפות חינוכיות חדשות.
המאמר השביעי והאחרון: “דמות המורה הראוי לפי תפיסותיהם של מרצים במכללות לחינוך
ובאוניברסיטאות בישראל", מאת ד"ר אירית לוי-פלדמן ופרופ' דוד נבו, דן באחת הסוגיות
המרכזיות בחינוך: מהי דמות המורה הראוי? המחקר המתואר במאמר מתקדם צעד נוסף ובוחן
את השונות בתפיסותיהם של מורים המכשירים מורים את התמהילים השונים של התכונות
ושל הכישורים של המורה הראוי. ממצא זה שופך אור על היתרונות ועל החסרונות של הכשרת
מורים באוניברסיטאות בהשוואה להכשרת מורים במכללות לחינוך.
במדור "ספרים על שולחן המערכת" אנו מציגים הפעם סקירות של שלושה ספרים:
Learning to Mentor-as-Praxis: Foundations for : ד"ר אריאלה גדרון סוקרת את הספר
שכתבה לילי אורלנד-ברק; ד"ר גבריאלה ספקטור- a curriculum in teacher education
מרזל סוקרת את הספר שערכה עירית קופפרברג: חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות
מחקר; וד"ר יותם חותם מתאר את הספר: ילדים בראש המחנה: ילדות ונעורים בעתות משבר
ותמורה חברתית, בעריכת יעל דר, טל קוגמן ויהודית שטיימן. כמו כן מוצגים בקצרה שלושה
ספרים נוספים שהגיעו לאחרונה למערכת.
עוד
