דבר המערכת
ארבע סיבות עיקריות עומדות בבסיס ההוצאה לאור של כתב עת אקדמי: הבאת ידע חדש,
הפצת ידע, מתן במה לחוקרים ולהוגים וקידום השיח המקצועי.
המאמר הראשון בגיליון הנוכחי מאת ד"ר משה שנר, “השכל הישר ואי-הידיעה המובנית
במעשה החינוכי, או מה למד קורצ'אק מהיוונים הקדמונים", הוא דוגמה מצוינת לקידום השיח
המקצועי. המאמר נותן פרשנות מרתקת על תפיסת עולמו של קורצ'אק ועל מקורותיה. תהליך
השיפוט של המאמר שילב בתוכו ויכוח ודיון על סוג זה של פרשנות, והמערכת מצאה לנכון
להביא בפני הקוראים את דברי הקורא-שופט, פרופ' מרק סילברמן.
המאמר השני, של ד"ר יצחק עזוז, “שפה מדעית וחינוך – דבר והיפוכו )איפכא מסתברא(",
פותח לנו אשנב לקשר ההדוק שבין שפה לתרבות ולהשתמעותו של קשר זה לתהליך החינוכי.
במאמר מוצגים מאפייני החשיבה המערבית ומאפייני השפה האנגלית, אשר ביטאה אותה
במרבית התקופה המודרנית. טענת הכותב היא שהעידן הפוסט-מודרני מחייב שינוי יסודי
במאפייני החשיבה המדעית ובשפה האקדמית המבטאת אותה, כלומר ביטול ההגמוניה של
החשיבה הפוזיטיביסטית.
המאמר השלישי, “כתיבה אקדמית במכללה לחינוך: תפיסות של סטודנטים ומרצים את
מטלות הכתיבה, המיומנויות הנדרשות, אמצעי ההוראה והקשיים שמעוררים סוגי כתיבה
שונים", מאת פרופ' חנה עזר, ד"ר ברוריה מרגולין וד"ר רחל שגיא, דן גם הוא בשפה האקדמית.
המאמר בוחן את תפיסותיהם של הנשאלים באשר לאוריינות אקדמית ולכתיבה פדגוגית.
גם המאמר הרביעי עוסק בשפה, אך מנקודת המבט המעניינת של רכישתה. ד"ר סלמאן
עליאן וד"ר ג'מאל אבו-חסין, במאמרם “עמדות תלמידים בנושא רכישת
העברית כשפה זרה או
שנייה במערכת החינוך הערבית במזרח ירושלים", מציגים נתונים על נכונותם של הנשאלים
לתקשר בשפה העברית ועל עוצמת התמיכה החברתית בלמידת שפה זו. אחד הממצאים
הבולטים הוא היחס האינסטרומנטלי של ההורים אל לימוד העברית, וזאת בשונה מיחסם של
התלמידים עצמם.
המאמר החמישי, “השפעתם של מרכיבים פדגוגיים וטכנולוגיים בתהליכי למידה מתוקשבת
על נטיות חשיבה של סטודנטים בקורסים אקדמיים", שכתבו ד"ר גולן כרמי וד"ר דן בוכניק,
מציג את השינויים שחלו בנטיות החשיבה של הנבדקים בעקבות עבודה בסביבת למידה
מתוקשבת. עם הגברת משקלם של קורסים מתוקשבים סינכרוניים וא-סינכרוניים יש חשיבות
מיוחדת לבחינת התרומה של למידה מתוקשבת על דפוסי חשיבה והתנהגות אינטלקטואליים.
במאמר השישי, שכתבה ד"ר סמירה עליאן, “למידה טובה ומשמעותית: חוויות למידה
חיוביות של בוגרים פלסטינים-ישראלים", נחקרו נקודת הראות של הנבדקים בנוגע לחוויות הלימוד שלהם. במוקד המחקר עמדו השאלות: “מה היו מאפייני חוויות הלימוד של הנשאלים, ומהם התנאים שאפשרו את התרחשותן?" מחקר חשוב זה מצטרף למחקרים על חוויות למידה חיוביות, מתוך מטרה לעמוד על מהותה של הלמידה הטובה והמשמעותית, שיש בה משום אירוע מכונן ללומדים.
פתיחת מסלולים חלופיים להכשרת מורים הולכת והופכת לתופעה רחבה בעולם ובארץ.
ייחודיות , “תכניות וינברגר ד"ר יהודית דוניצה-שמידט ושל ד"ר סמדר של המאמר השביעי
סטודנטים", להכשרת אקדמאים להוראה: פרופיל אישי, אקדמי ותעסוקתי של מועמדים ושל
מועמדים הוא אחד מהמחקרים הראשונים בארץ בסוגיה זו. המחקר בדק את הפרופילים של
בנוסף שלא התקבלו לתכניות ההכשרה לעומת אלה של הסטודנטים שהתקבלו, והשווה ביניהם.
המסורתיות לכך נערכה השוואה בין הפרופילים של המועמדים ושל הסטודנטים בתכניות
לאלה של המועמדים ושל הסטודנטים בתכניות הייחודיות.
במסגרת מסורת היא ב"דפים" להעלות מדי פעם בפעם סוגיה פדגוגית לדיון ולהבעת דעה
על , המציגה נייר עמדה בקשי-ברוש ד"ר איריס את המדור “הזמנה לדיון". הפעם אנו מארחים
הממלכתית- “הפיצול בין מחנכי כיתות למורים מקצועיים – אבן נגף בקידום מערכת החינוך
מובאות כללית". על העמדה הטוענת שאין מקום להבחנה בין מחנכי כיתות למורים מקצועיים,
פרופ' הרב של ב"מורה מקצועי או מחנך – הבחנה מדומה"; בינון פרופ' יוסף א של תגובותיהם
את ב"להחזיר קיזל ד"ר אריה ושל תחת הכותרת: “גדולה שימושה יותר מלימודה"; גוטל נריה
שונות. תומכים בעמדת בקשי-ברוש, אך מזוויות ראייה למרכז". השלושה הדיאלוג ואת החינוך
פלוטניק ד"ר רונית של המדור האחרון – “ספרים על שולחן המערכת" – מביא את סקירתה
, בעריכת בחברה וחי אחיך עמך: היחס לאנשים בעלי צרכים ייחודיים ושילובם הספר על
משה רחימי.
עוד
