דפים 61

ספטמבר 2015

דבר המערכת

הנושאים המחקריים והעיוניים המעניינים את מורי המורים במכללות ואת החוקרים באוניברסיטאות רבים ומגוונים. גיליון זה משקף מציאות זאת בבהירות רבה. כיצד מתעצבת זהותי כמורה? נושא 'הדמות המקצועית של המורה' נדון בהרחבה בספרות המקצועית, אך הניסיון לחדור לעומק התהליך שבו מתעצבת זהותו המקצועית של המורה במכללה הוא נושא מורכב המחייב תשומת לב מיוחדת. זאת בעיקר לאור התגבשות תהליך האקדמיזציה שעברו המכללות. המאמר הראשון בגיליון, "התפתחות ייצוגי הזהות של סגל ההוראה בתהליך האקדמיזציה של המכללות", שכתבה ד"ר סמדר בן-אשר, בוחן בצורה מקורית את אופן עיגונם של הייצוגים החברתיים כמורים חוקרים בפרקטיקות העבודה של מורי מורים במכללה. מורה מורים – חוקר או מלמד? עד כמה תומכת הסביבה המכללתית האקדמית בחיזוק היכולת והאפשרות לפתח פרקטיקות של חקירה בעבודה השוטפת של מורי המורים? המאמר השני מאת פרופ' פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א וערין מג'דוב, "פעילות מחקרית בקרב מורי המורים במכללות להכשרת מורים לאוכלוסייה הערבית בישראל", חוקר ובוחן את המאפיינים האישיים והמקצועיים של מורי מורים, את עמדותיהם כלפי הפעילות המחקרית ומאפיינים ארגוניים השופכים אור על השונות הרבה שיש ברמת המעורבות האקטיבית בפעילות מחקרית. האם יש לי יכולת לכתוב רפלקציה? התביעה לחשיבה רפלקטיבית והיכולת להגיע לתובנות על עשייה הן בלבה של ההוראה ושל החינוך הטוב. המאמר השלישי שכתבו ד"ר זהבה ביגמן וסטלה גידלביץ', "חיפוש אחר דרך המלך בהוראה: הכתיבה הרפלקטיבית של פרחי הוראה הלומדים במסלול לחינוך מיוחד", בוחן את השאלה אם אפשר לשפר את יכולת הכתיבה הרפלקטיבית. מסתבר

שעם השיפור ביכולת הכתיבה הרפלקטיבית חלו גם שינויים הקשורים לאסטרטגיות, לפעילויות למידה ולשינוי מוטיבציוני אצל התלמידים. ייעוד או כדאיות? זאת השאלה. מסלולים חלופיים לכניסה להוראה הם סימן דרך מעניין לשינויים ולחידושים המתרחשים בתהליך ובמבנה של הכשרת המורים. ההתמודדות ההכשרתית עם מועמדים שההוראה היא עבורם קריירה שנייה היא אתגר. המחקר של ד"ר דליה עמנואל-נוי וד"ר תילי וגנר המוצג במאמר הרביעי, "האומנם טירונים בהוראה? מניעים ומסוגלות עצמית של הבוחרים בהוראה כקריירה שנייה", בוחן לעומק את המניעים העומדים בבסיס הבחירה להיכנס להוראה. יתר על כן, המחקר מתמודד עם הסוגיה המרתקת המתייחסת לתפיסת המסוגלות העצמית של המורים לעתיד להתמודד עם קשיי ההוראה בפועל. הוראת מקצועות היהדות – אוטונומיה או נאמנות? במאמר החמישי בגיליון, "הבדלים בין סטודנטים-מורים בגישות הקוריקולריות להוראת מקצועות היהדות: השלכות על הכשרת מורים" המתבסס על מחקר אורך שנמשך שש שנים, בוחנת ד"ר ליאורה לוי גישות קוריקולריות של סטודנטים-מורים להוראת המקצועות מקרא ומחשבת ישראל, בתקופת ההכשרה שלהם ואחרי כניסתם להוראה. מעקב ארוך טווח זה הניב תובנות מעניינות על התגבשותן של חמש גישות קוריקולריות הנעות על פני ציר של אוטונומיה-נאמנות. התלמדנה נשים חרדיות במכללות אקדמיות בלתי אם נועדו? המאמר השישי של ד"ר דורית אלט ופרופ' ברנדה גייגר, ״הערכת תכנית אקדמיזציה למורות חרדיות: חסמים, עוצמות ושאיפות״, פותח לנו שער אל עולמן המורכב של סטודנטיות-מורות חרדיות הרוכשות השכלה גבוהה בדרכן אל שוק העבודה. המאמר מתאר, מנתח ובוחן את הדילמות שהלומדות חוות ואת הקונפליקטים והאינטראקציה שלהן עם הסביבה החברתית, באמצעות דיון בחסמים המקשים את תהליך האקדמיזציה של הסטודנטיות, וציון הגורמים החיוביים המעודדים את המורות לעתיד בדרכן. יש לי ילד אוטיסט, כיצד אתמודד עם הלחץ? המאמר האחרון בגיליון, "הקשר בין תחושת הלחץ שחווים הורים לילדים עם אוטיזם והמשאבים של הורים אלה לבין דפוסי התמודדותם", מאת ד"ר אילת סימן טוב בוחן את דפוסי התמודדותם של הורים לילדים אוטיסטים. המחקר המוצג מנסה לחשוף את התהליכים ואת הגורמים המעצבים את דפוסי ההתמודדות השונים. מתברר שיש קשר בין רמות לחץ, משאבים אישיים, משפחתיים וחברתיים ותפיסת סוג ההורות לבין דרכי ההתמודדות האקטיבית והפנייה לדת. במדור "ספרים על שולחן המערכת" אנו מביאים הפעם את סקירתו של פרופ' עודד שרמר לספר שכתבה אורנה שץ-אופנהיימר, לחשוב מחדש במציאות משתנה – תורתו החינוכית של קרל פרנקנשטיין. העורך

עוד
תפריט