דפים 50

מאי 2010

דבר המערכת

גיליון היובל של "דפים" מעניק לנו הזדמנות ראויה לבחון את ההישגים ואת האתגרים של כתב העת בעשור האחרון, בבחינת מה רצינו ומה עשינו משנת 2000 . ללא ספק אנו מסתכלים לאחור בסיפוק ומביטים קדימה בתקווה. "דפים" מיצב את עצמו ככתב העת האקדמי המרכזי בתחום החינוך בישראל. התהליך היה אמנם אטי, אך יציב ובמגמת שיפור קבועה. המדיניות של "דפים", אשר את יסודותיה הניחו ד"ר יעקב שלהב וד"ר שרה זיו, ועם השנים הלכה והתגבשה על ידי המערכת הרחבה הנפגשת בקביעות, התבססה על עיקרון כפול: )א( עידוד המחקר, ההגות, הכתיבה ופרסום מאמרים של אנשי חינוך בכלל ושל מורי מורים בפרט; )ב( שמירה קפדנית על איכות ועל רמה של כתב עת מדעי. המבחן לעיקרון כפול זה אינו באחוז המאמרים שנדחו, אלא באחוז המאמרים שכאשר התגלו כבעלי פוטנציאל, תוקנו, עובדו או נכתבו מחדש, עד שעברו את הרף הגבוה ש"דפים" הציב לעצמו. תהליך זה הביא עמו דינמיקה משלו. עם השנים הלך הרף וגבה, סף האיכות התרומם, רמת השיפוט השתפרה וכך גם איכות המאמרים. וכנהוג בטובי כתבי העת, כל אחד מהשופטים החל לקבל את כל הערכות עמיתיו, תהליך שהביא לעלייה באיכות השיפוט. התפתחה קהיליית שיפוט אקדמית שחבריה מרצים באוניברסיטאות ובמכללות )בכל מאמר יש לפחות קורא אחד מהאקדמיה האוניברסיטאית(, ואלה לא חסכו בזמן ובמאמץ והציעו תיקונים ורעיונות לעיבוד מחדש, אם היה למאמר פוטנציאל. עם זאת, השופטים לא היססו לדחות את החסר סיכוי )רשימת

השופטים מופיעה בסוף הגיליון(. בשנים 2003-2000 מספר הגרסאות הממוצע למאמר עד לפרסומו היה 3.9 , ובשנים 2006-2004 הממוצע ירד ל 3- . בשנים 2008-2007 ממוצע הגרסאות עלה ל 4- , ובשנתיים האחרונות הוא שוב ירד ל 3- . האם יש בכך ביטוי להקפדה היתרה של תהליך השיפוט? לשיפור ברמת הכתיבה הראשונית? להצטרפות כותבים ממכללות רבות? או שמא ניתן כאן ביטוי להיצמדות העקבית למדיניות העיקרון הכפול שעיצבה מערכת "דפים"? מבט על הכותבים מגלה תמונה מעניינת: משנת 2000 פורסמו ב"דפים" 153 מאמרים שכתבו 246 כותבים )מהם 189 כותבים שונים(, ובהם 45 מהאוניברסיטאות השונות והאחרים מ 19- מכללות אקדמיות מכל המגזרים. אין פלא כמובן שהמכללות הגדולות מיוצגות כהלכה ברשימת הכותבים, אך מרענן להיווכח שיש כותבים רבים מהמכללות הבינוניות בגודלן, ואולי חשוב אף יותר, שלא נפקד מקומן של המכללות הקטנות. לוח 1 שלהלן מציג את מספר הכותבים על פי המכללות.

אוהלו בקצרין – מכללה אקדמית לחינוך ולספורט 15 ) 8( מכללה אקדמית לחינוך אורות ישראל 2 ) 1( אורנים – המכללה האקדמית לחינוך, התנועה הקיבוצית 10 ) 8( הקמפוס האקדמי אחוה 19 ) 13 ( אלקאסמי – מכללה אקדמית לחינוך 1 ) 1( אפרתה – המכללה האקדמית לחינוך 3 ) 2( המכללה האקדמית בית ברל 38 ) 28 ( המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון 1 ) 1( המכללה האקדמית לחינוך גורדון חיפה 7 ) 7( המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין 10 ) 9( המכללה להוראת טכנולוגיה 2 ) 2( המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון 13 ) 11 ( וינגייט חמדת הדרום – מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת 1 ) 1( המדעים מכללה ירושלים 4 ) 2( כרם – מכון להכשרת מורים לחינוך הומניסטי יהודי 1 ) 1( מכללת לוינסקי לחינוך 35 ) 24 ( מכללת ליפשיץ – המכללה האקדמית הדתית לחינוך 1 ) 1( ע"ש רא"מ ליפשיץ מכללת סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה 12 ) 12 ( ולאמנויות המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה 5 ) 3( המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע 12 ) 8( תלפיות המכללה האקדמית לחינוך 4 ) 4( בסך הכול 196 ) 147 (

תהליך האקדמיזציה של המכללות והאפשרות להתקדם בדרגות האקדמיות )ממרצה עד לפרופסורה( שימשו זרז וכוח דוחף לתהליכי הפרופסיונליזציה של סגלי המורים במכללות, והם הרחיבו את פעילותם המחקרית והתמידו במאמציהם למצוא להם במה נאותה לפרסום. "דפים" השתלב כראוי בתהליך חשוב זה, ומעמדו המדעי מצא את ביטויו בוועדות הקידום השונות. סקירה מהירה של התכנים ושל המתודולוגיות שבהן השתמשו הכותבים מגלה שהמאמרים משקפים קשת רחבה של תכנים חינוכיים ומגוון מתודולוגיות: לצד מאמרים עיוניים ) 23 ( ישנם מאמרים המבוססים על מחקר כמותי ) 39 (, על מחקר איכותי ) 59 (, על שילוב בין השיטות ) 25 (, וכאלה שהתמקדו בפיתוח כלי מחקר או מודל מחקרי ) 6(. התכנים העיקריים שעמדו בבסיס הכתיבה המדעית, כצפוי לכתב עת שמיקודו בהכשרה ובהוראה, הם שאלות של התפתחות מקצועית, דרכים ושיטות בהכשרה והוראת הדיסציפלינות השונות )כמוצג בלוח 2(. עם זאת, חלק ניכר מהמאמרים משקף את התפיסה הפלורליסטית של המגוון הרב-תרבותי של ישראל. וליד כל אלה אנו מוצאים גם מאמרים במגוון נושאים אחרים, כגון: חשיבה וקוגניציה, תכניות לימודים, חינוך מיוחד, תקשוב ועוד.

סוגיה ראויה לדיון היא העובדה, שלעומת התמונה המתקבלת בבחינת תהליכי הכתיבה, שבהם ניתן להבחין בהתקדמות שיטתית ומעודדת, לא כך הדבר מנקודת המבט של תהליכי הקריאה. אין לכתב העת "דפים" קהילה מבוססת של חותמים, המקבלים פעמיים בשנה את הגיליון לביתם או למקום עבודתם. ייתכן שבתנאים של מדינת ישראל, חתימה וולונטרית, שלא במסגרת דמי חברות, היא עדיין חלום באספמיא, אך ראוי לתת את הדעת על כך.

מבט על הגיליון הנוכחי בגיליון זה שמונה מאמרים מרתקים: השניים הראשונים עוסקים בשאלות של הכשרה ושינוי; ארבעה אחרים דנים בהיבטים שונים של התפתחות ושל זהות מקצועית; ושני המאמרים האחרונים מתייחסים להוראת ספרות ומתמטיקה. ניתן לומר שהגיליון משקף היטב את העושר התוכני של העשור האחרון. המאמר הראשון שכתבה ד"ר ניצה שוובסקי: "עמדות ותחזיות לשינוי בהכשרת מורים: סיכוי וסיכון", בוחן את עמדות המורים במכללות האקדמיות לחינוך כלפי ההשלכות הצפויות בעקבות דוח דוברת בשתי נקודות זמן שונות. המאמר מאפשר לנו מבט כפול: חשיפת העמדות הבסיסיות של מורי המורים ביחס לדוח ודיון משווה בהשתנות העמדות השונות בין שני מועדי הבדיקה. המאמר השני: "תנאי סף להתרחשותם של תהליכי שינוי במערכת חינוכית: ריבוי אפשרויות פעולה ופיתוח מעורבות הקהילה ) agency (", מאת פרופ' מלכה גורודצקי וד"ר צילה וייס, יוצא מנקודת מוצא שבית הספר החייב להשתנות לא יוכל לעשות זאת ללא שיח רצוף ומובנה עם הקהילה החינוכית הרלוונטית. המאמר מציע מודל מורכב ומעניין המבוסס על שני צירי ממדים. אלה מאפשרים לנו למפות ולנתח את מהות השיח ולהבחין בתובנות הלמידה הצומחות מהשיח הזה, ובזאת להוסיף נדבך חשוב בתכנון ובהבנה של תהליכי שינוי מוצלחים. המאמר השלישי של ד"ר אורנה אופנהיימר ושל ד"ר אסתי קלניצקי שכותרתו "מסע מבנה זהות" דן בתהליך מרתק של התגבשותה ובנייתה של זהות אישית, תרבותית ומקצועית. לב לבו של המאמר הוא ניתוח של דיאלוגים פנימיים של קבוצת בוגרי מכללה, ילידי אתיופיה, שחוו חוויה מסחררת של מסע לתרבות המקור שלהם. המסע חשף אותם למארג של חוויות, מראות ושאלות, שהטביעו את חותמם על מרכיבי הזהות שלהם. במאמר הרביעי, "זהות מקצועית של סטודנטים לייעוץ כפי שעולה מאירועי למידה משמעותיים", של ד"ר שרה רוזנאו וד"ר יצחק גילת, מוצג מחקר מעניין המשלב דידקטיקה ותאוריה. המאמר מנתח באמצעות אירועי למידה את תהליך התפתחותן של תפיסות הידע המקצועי של סטודנטים לייעוץ חינוכי, תוך כדי הבחנה בין תלמידי שנה א' לתלמידי שנה ב', המבליטה את הדגשים השונים בגיבוש הזהות המקצועית. תפיסת התפקיד והידע המקצועי משמשים בסיס גם למאמר החמישי: "'כוח וידע' בסיפורי חיים של מדריכות פדגוגיות", שכתבה ד"ר נורית דביר. מוקד הדיון במאמר הן המדריכות הפדגוגיות, אשר באמצעות סיפורי חיים חושפות את המקורות לתפיסות השונות של תפקידן, תוך דיון מעמיק, לאור גישתו של פוקו, בפרשנויות השונות ליחסי הגומלין בין ידע לכוח. המאמר השישי בגיליון של ד"ר רוידה אבו ראס על "התמחות בהוראה למורים מתחילים בבתי ספר ערבים בדווים בנגב" מציג מחקר ייחודי על תרומת מרכיבי תכנית הסטז' למורים בבתי הספר הבדווים בנגב. המיוחד במחקר זה הוא ההשוואה בין מורים מקומיים )ערבים בדווים מהנגב( ובין מורים "צפוניים" )מורים ערבים ממרכז הארץ ומצפונה(, אשר חושפת שונות מעניינת בתפיסות המורים ובתרומת מרכיבי הסטז' שלהם. שני המאמרים האחרונים בגיליון מובילים אותנו לשאלות מהותיות בהוראת הדיסציפלינות השונות. המאמר הראשון מביניהם: "'אני נהנית ללמד, לעורר תלמידים לחשיבה בעקבות הספרות' אתגרים בהוראת ספרות בבית הספר התיכון" שכתבו ד"ר אילנה אלקד-להמן וד"ר יצחק גילת מציג מחקר חדשני הבוחן את הפער בין תפיסותיהם ועמדותיהם הקונסטרוקטיביסטיות כלפי תהליך הלמידה לבין עשייתם בפועל של מורים לספרות, ומסיק מכך מסקנות הנוגעות לתהליך ההכשרה וההערכה. המאמר השמיני והאחרון בגיליון, של אורית ברוזה ושל ד"ר יפעת בן-דוד קוליקנט על "שימוש בסיפור הקשר ככלי הממנף למידה משמעותית בקרב תלמידים תת-משיגים במתמטיקה: השוואה בין מתווך ויזואלי דינמי לבין מתווך טקסטואלי" מציג מחקר מעודד על תכנית להוראת המתמטיקה, הבאה לתת מענה לתלמידים מתקשים הנמצאים בסיכון לתת-הישגיות במתמטיקה. הייחוד בתכנית הוא היציאה מבלעדיות הטקסט המילולי המלווה את הוראת המתמטיקה ושילוב חומר ויזואלי בהוראה. וכמו תמיד אנו סוגרים את הגיליון בסקירת ספרים חדשים שנתקבלו במערכת. הפעם אנו מציגים סקירות של שבעה ספרים: פרופ' יוסי יונה מתאר את הספר שערכה אורית איכילוב: הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל; ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל סוקרת את הספר: מה הסיפור שלך? מודלים לניתוח נרטיבים, שערכו מירב אסף, ערגה הלר, ורד טוהר וענת קינן; ד"ר עדנה ענבר סוקרת את הספר הִתבנות – הילד המבוגר ותרבות מתחדשת, מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי, בעריכת חמי בן נון; ד"ר פרימה אלבז-לוביש סוקרת את ספרן של חוה גרינספלד ואילנה אלקד-להמן: בשבילים, בדרכים, בצמתים, סיפורים על תהליכי התפתחות מקצועית ועל שינוי תפיסתי; ד"ר חנה כץ מציגה את הספר: עבודה קהילתית: שיטות לשינוי חברתי שכתבה אלישבע סדן; פרופ' יובל דרור סוקר את הספר של מירה קרניאלי: סקרנות וחקרנות – אבני היסוד בהתעצמות המורה; ואת ספרן של אניטה רום, בתיה צור וורדה קרינה, שפה וקוץ בה – לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים סוקרת ד"ר אריאלה נחמני.

עוד
תפריט