דפים 82

המאמר מדגיש את החשיבות של חזון חינוכי, של תקשורת בין-אישית ושל איזון בין התמקדות במשימה לתמיכה רגשית בטיפוח החוסן של מנהלים. המאמר השני, "חוויות רגשיות ומשאבי התמודדות של מורות ערביות המלמדות בבתי ספר יהודיים בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת ישראל-חמאס 2023 ״, הוא מאמרם של ד"ר חאלד אלסייד וד"ר טל ליטבק הירש. המאמר מתאר את החוויות הרגשיות של מורות ערביות שמלמדות בבתי ספר יהודיים, את התגובות הרגשיות שבהן נתקלו במהלך המלחמה, ואת הדרכים שנקטו על מנת להתמודד עם האתגרים שהמלחמה הציבה בפניהן. המאמר מצביע על חשיבות התמיכה של צוות בית הספר, ובמיוחד ההנהלה. הוא מראה שביחס לחלק מהמורות, המשבר חיזק את תחושת השליחות והחשיבות של עבודתן כמחנכות וכמגשרות בין-תרבותיות. המאמר השלישי, "מ- SEL ל- SPEL : הוראה מודעת רגש פוליטי בזמן משבר", מאת ד"ר קרן קטקו איילי, ד"ר אדר כהן וד"ר ניר מיכאלי, עוסק גם הוא ברגשות שהמלחמה מעוררת ובמשבר כהזדמנות חינוכית. המאמר רואה במציאות הביטחונית הזדמנות לטפח ערכים, ידע ומיומנויות שנחוצים לחברה דמוקרטית, זאת באמצעות חינוך פוליטי בכיתה שמשלב בין ידע וחשיבה ביקורתית לבין ביטויים אותנטיים של רגש. המאמר מזהה רגשות שמקדמים חינוך 8 | דפים 82 פוליטי וכאלה שבולמים אותו הן בקרב מורים הן בקרב תלמידים, וקורא לפתח תוכניות למידה שיסייעו למורים לנווט בעולם הרגשי הסוער שהוא חלק בלתי נפרד מחינוך פוליטי רלוונטי. את המאמר הרביעי, "עברית, ערבית ושפת האומנות: הוראה משותפת דו-לשונית במוזיאונים כגשר למודעות רב-לשונית ורב-תרבותית בקרב סטודנטים להוראה״, כתבו ד״ר את׳אר חאג׳ יחיא וד״ר ורד חרותי. המאמר מחפש דרכים חינוכיות בלתי פורמליות לגשר על המציאות הקונפליקטואלית ועל ההפרדה החינוכית והחברתית בין יהודים לערבים שמתקיימת גם בימים כתיקונם. אחת הדרכים היא עידוד הידברות שוויונית וטיפוח של רגישות בין-תרבותית בעת פעילות חינוכית בלתי פורמלית – ביקור במוזיאון לאומנות. המחקר מתאר התנסות של סטודנטיות להוראה בהדרכה משותפת דו-לשונית של קבוצות תלמידים הטרוגניות )יהודים וערבים( בשני מרחבים מוזיאוניים – יהודי וערבי. ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל של ההנחיה המשותפת לשיפור ההיכרות בין הקבוצות, להפחתת דעות קדומות ולחיזוק המודעות הבין-תרבותית והרב-לשונית של המשתתפים בתוכנית, לצד האתגרים והמגבלות המקשים את השגת מטרותיה. המאמר החמישי, שחותם את החלק שדן בהיבטים חינוכיים וערכיים, עוסק בקשר שבין הורים למורים. אף על פי ששיתוף פעולה ותיאום בין הורים למחנכים הוא מצב רצוי, הוא קשה להשגה ) Stroetinga et al., 2019 (. המאמר "׳אספת הורים אצלי בסמרטפון׳: רשת הווטסאפ כפלטפורמה לתקשורת דיגיטלית בין הורים למורים״, שכתבו שירה טרגר-סודרי, ד״ר חננאל רוזנברג, ד״ר חן סבג בן פורת וד״ר הילה לוינשטיין, בוחן את השימוש בווטסאפ כאמצעי שיש לו פוטנציאל להגביר את יעילות הקשר שבין הורים למורים, אך בה בעת לפגוע בסמכות המורים ובפרטיותם. בתחום זה נראה שהמציאות החלה לקבוע עובדות בשטח, ומערכת החינוך מתקשה לקבוע כללי שימוש שימצו את הפוטנציאל של הפלטפורמה ויצמצמו את נזקיה. המאמר מציע מספר כללים שעשויים לייעל את השימוש בפלטפורמה למטרות חינוכיות וחברתיות. חלקו השני של הגיליון עוסק בהוראה, בלמידה ובהכשרת מורים. המאמר השישי, הפותח את החלק הזה, הוא "תוכנית התערבות מבוססת וידאו לקידום מיומנויות למידה בהכוונה עצמית SRL( ( במהלך משבר הקורונה", שכתבו גיא כהן, אפראח עאסי, אורית עזרא, חגית גבאי, ליאור שריון, פרופ׳ ענת כהן וד"ר אלה ברונשטיין. בדומה למחקרים בחלק הראשון, גם המאמר הזה עוסק בהתמודדות עם משבר בדרכים שמפתחות חוסן וצמיחה, אך בהקשר לימודי – קידום של מיומנויות למידה בהכוונה עצמית של תלמידי תיכון, יהודים וערבים, באמצעות סרטונים. אף שהמחקר לא מצא השפעה של הסרטונים כשלעצמם, הוא מראה שלהיבטים הפדגוגיים – אוטונומיה, שיתופיות ומשוב – הייתה תרומה לשימוש במיומנויות הלמידה שנלמדו. המאמר השביעי, "מ'ריקוד טנגו' ועד 'חלום בלהות': מטפורות של סטודנטיות להוראה ביחס ללמידת קורס סטטיסטיקה", נכתב בידי ד"ר רינת חלאבי וד"ר פנינה שטיינברגר. החוקרות השתמשו בטכניקה של הפקת מטפורות על מנת לבחון את עמדותיהן של סטודנטיות להוראה בנוגע ללימודי סטטיסטיקה. הממצאים מראים שהעמדות של רוב הסטודנטיות הן שליליות: רםכיע רהב | 9 וד הקורס נתפס כמאתגר, מעורר חרדה ובלתי רלוונטי. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של תמיכה רגשית ושל תחושת רלוונטיות ומשמעות בהוראה של מקצועות מאתגרים. המאמר השמיני שחותם את הגיליון הוא מאמרן של ד"ר עינת גוברמן, ד"ר רינת ארביב- אלישיב וד"ר גל בן-יהודה, "נגד הזרם: גורמים המשפיעים על הצלחת ההסבה מהייטק להוראה מנקודת מבטם של בוגרי התוכנית". במחקר נבחנות העמדות של בוגרי תוכנית ההסבה "מהייטק להוראה" ביחס להכשרה, לקליטה ולהשתלבות בבתי הספר. במחקר נמצא שמרבית המשיבים רואים בהסבה להוראה מהלך מוצלח ומייחסים זאת להנאתם מהמקצוע ומהקשר עם התלמידים. הם מביעים הערכה בינונית-גבוהה באשר להתאמה של ההכשרה להוראה לצורכי התפקיד, לתמיכת בית הספר ולשביעות הרצון מהקליטה. הוראה בכיתות מאתגרות פוגעת בשביעות הרצון מהקליטה בהוראה, אולם בשלבים מאוחרים יותר היא מגבירה את תחושת התרומה למערכת. לסיכום, המחקרים בגיליון זה דנים באתגרים מגוונים ומציעים דרכים שונות להתמודד איתם. עם זאת, הם שותפים לאמונה שהתמודדות מוצלחת המעודדת חוסן וצמיחה היא אפשרית. מבין התנאים הרבים שמעודדים צמיחה ) Borazon & Chuang, 2023 (, מודגשות במיוחד התמודדות אקטיבית, אוטונומיה, תחושת משמעות ותמיכה חברתית ורגשית. מקורות Borazon, E. Q., & Chuang, H. H. (2023). Resilience in educational system: A systematic review and directions for future research. International Journal of Educational Development, 99, 102761. collaboration ׳ Stroetinga, M., Leeman, Y., & Veugelers, W. (2019). Primary school teachers with parents on upbringing: A review of the empirical literature. Educational Review, 71(5), 650-667. העורכים