דפים 55

ינואר 2013
חיפוש מתקדם

דבר המערכת

שבעת המאמרים של הגיליון הנוכחי של דפים משקפים נכוחה את המרחב העשיר והמגוון של המחקר והעיון של מורי המורים במכללות האקדמיות ובאוניברסיטאות. הגיליון לא רק משקף את מגוון הנושאים, אלא אף מבטא את השונות במתודולוגיות ששימשו את הכותבים: הגות דיאלקטית עיונית, מחקר כמותני מורכב, חקר מקרה, מחקר התנסותי, מחקר השוואתי היסטורי ומחקר איכותני המנתח חומרי הוראה. המאמר הראשון של ד"ר בועז צבר “סתירה והתנגדות: ביקורת על אידאל ה'הרמוניה' באידאולוגיות החינוך האינדיבידואליסטי" מציג לפנינו דיון דיאלקטי מרתק על גבולותיו של החינוך האינדיבידואלי במרחב הבית ספרי. זאת בדרך של ניתוח, דיון וויכוח על הגיונותיו המיוחדים של המודל הביקורתי בהגות הפדגוגית. המאמר השני של ד"ר חגית ענבר-פירסט “עמדות מורים כלפי פנייה לעזרה או הימנעות ממנה בהתמודדות עם בעיות התנהגות בכיתה" אינו רק שואל מדוע מורים פונים לבקשת עזרה, אלא מתמודד עם הבעיה החשובה יותר – מדוע מורים נמנעים מבקשת עזרה? מהו הפרופיל האישי והפדגוגי של מורה הנוטה להתחמק מבקשת עזרה? שילוב מעניין של כמה תאוריות, מחקר אמפירי וניתוח מעמיק פורסים לפנינו תובנות חשובות שיש להן השלכות מעשיות הן על השתלבות פרחי הוראה בעבודה הן על הפיתוח המקצועי של המורה. ד"ר רנדה עבאס וד"ר דבורה קורט במאמר השלישי, “תרומתן של תכניות הלימודים במקצועות: מורשת דרוזית, ספרות ערבית, של"ח וידיעת הארץ לעיצוב הזהות ולהעמקת תחושת האזרחות של המתבגר הדרוזי – חקר מקרה", מתמודדות עם שאלת הזהות האזרחית של המתבגר הדרוזי באמצעות חקר מקרה

מעמיק ומקיף בשני בתי ספר על-יסודיים. הן בוחנות את המשמעות הפדגוגית של שילוב המקצועות: מורשת דרוזית, ספרות ערבית, של"ח וידיעת הארץ ואת השפעתם על הזהות האישית והחברתית של המתבגר הדרוזי. האם אפשר לחנך לערכים באמצעות המתמטיקה? המאמר הרביעי בגיליון, “מורים למתמטיקה מתגייסים לחינוך לערכים" מאת ד"ר יעל אדרי ופרופ' נצה מובשוביץ-הדר, מראה שאפשר. באמצעות מחקר התנסותי מתברר שניתן להניע מורים למתמטיקה לשלב חינוך ערכי, וזאת מבלי לפגוע ברמת הלמידה של המתמטיקה. יתר על כן ישנן עדויות ברורות לכך שהמורים עצמם שינו את תפיסתם הקלסית על שפה כניטרלית מבחינה ערכית לתפיסה הרואה צורך ואפשרות לשלב בין מתמטיקה לחינוך ערכי. גם המאמר החמישי של ד"ר תמי אייזנמן “קשרים בין ספר הלימוד, המורה והכיתה: שימוש בחומרי הוראה במתמטיקה" עוסק בהוראת המתמטיקה אך מזווית פדגוגית אחרת. באמצעות חקר מקרה נבחנת לעומק השאלה הפדגוגית החשובה, המתייחסת לקשר בין חומרי ההוראה וחומרי הלמידה לבין דרכי ההוראה והרגלי הלמידה של התלמידים. מתברר שהתמונה מורכת. לא רק תפיסת המורה את אופן השימוש בחומרי למידה משפיעה על ההתרחשות הפדגוגית, אלא גם הרגלי הלמידה של התלמידים, המשפיעים על דרכי השימוש בחומרי הוראה. במאמר השישי שכתבה קבוצת חוקרים ממכללות אקדמיות שונות, פרופ' רוני לידור, ד"ר רחל טלמור, ד"ר נעמי פייגין, פרופ' ברברה פרסקו וד"ר חגי קופרמינץ, “התכנית ‘מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל' בראי המלצות קודמות לרפורמות בימי היישוב ובשנות המדינה: ניתוח השוואתי", נבחנים במבט היסטורי משווה גלגוליהם ונפתוליהם של “המתווים המנחים" השונים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מימי היישוב ועד הלום. הניתוח המשווה המבוסס על חמש קטגוריות עיקריות מקשר בין המתווים המנחים לבין המלצות של ועדות או של רפורמות בתקופות הנדונות, ותוהה על מידת יישומה בפועל של תכנית המתווים החדשה. המאמר השביעי הסוגר את הגיליון, מאת ד"ר מירי ימיני ופרופ' יוסי בן-ארצי, “יישום תהליך בולוניה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל" הדן בתהליך בולוניה, פותח לנו אשנב חשוב לאחד מהמאפיינים הבולטים של תהליך הגלובליזציה שהשפעתו על החינוך הולכת ומתעצמת. אמנם לכאורה תהליך בולוניה עניינו בנוהלי אקרדיטציה מתואמים המאפשרים ניידות בין-אוניברסיטאית והכרה הדדית בלמידה אקדמית, אך במהותו הוא מעודד תהליכים של סטנדרטיזציה תוך כדי יצירת סטנדרטים אחידים. במדור “ספרים על שולחן המערכת" אנו מביאים הפעם שלוש סקירות: אורי בן צבי סוקר את ספרו של ראובן גרבר הומניזם ישראלי: מציונות רוחנית לזהות ישראלית; פרופ' חמוטל בר-יוסף מציגה לפנינו את ספרה של רבקה אלינב “כי מרה מאד הדעת" – עת הגיבורה האינטלקטואלית- יוצרת בסיפורת של אלישבע )ביחובסקי( ולאה גולדברג; ופרופ' דוד נבו סוקר את הספר שערכו ברברה פרסקו, חרותה ורטהיים ורבקה לזובסקי, הערכה כתהליך מכַוון. בגיליון הנוכחי מופיעה גם רשימה של המעריכים שקראו ושפטו את המאמרים שנשלחו למערכת "דפים" בשנים 2012-2009 . מן הרשימה אפשר לראות שקהיליית הקוראים-שופטים שגיבש כתב העת, שהם מהשורה הראשונה בעולם האקדמי בארץ בתחומי ההגות החינוכית ובתחומי המחקר והמעשה החינוכי, הלכה והתרחבה.

עוד
תפריט