דפים 63

ספטמבר 2016

דבר המערכת

כל גיליון של דפים ממלא אותי בתחושת התפעמות חדשה; בכל גיליון יש הרחבה של הנושאים המעוררים עניין וסקרנות במרחב החשיבה, החקר והלמידה החינוכית; והחוברת הזאת אינה נופלת מקודמותיה. לכאורה, הגיליון משקף מקבץ של מאמרים מהמרחב החינוכי, אך במבט מעמיק יותר מסתבר שבכל אחד מהמאמרים שזורה הזהות המקצועית של המורה.

המאמר הפותח את הגיליון, "עוגני קריירה אישיים ובחירת תכנית לימודים לתואר שני בחינוך", שכתבו ד"ר זהר טל וד"ר חיה אלטרץ, מתמודד עם השאלות: האם אפשר לזהות עוגני קריירה בבחירתם של סטודנטים את מסלול לימודיהם לתואר שני? האם קיימים מניעים פנימיים וחיצוניים שונים לבוחרי המסלולים השונים? האם בחירת מסלול הלימודים מעידה כבר על ניצני זהות מקצועית? התשובות פותחות פתח לדיון מעמיק על מבנה מסלולי ההתמחות לתואר השני ועל ועיצובם.

המאמר השני מאת ד"ר בועז צבר וד"ר אורלי עידו, על מורכבותו האידאולוגית של החינוך המיוחד", יוצא מתוך הנחה שהעיקרון הפדגוגי שהחינוך במערכת חינוך כלשהי מושתת עליו והתהליך החינוכי עצמו הם נגזרת אידאולוגית. מנקודת מוצא זו מנותחת מורכבותו האידאולוגית של החינוך המיוחד. בעזרת מודל משולב של ארבע מטא-אידאולוגיות וארבעה מודלים המקובלים בחינוך המיוחד מושגות תובנות חדשות של תהליכים פדגוגיים בחינוך המיוחד.

במאמר השלישי, "'הפגנת נוכחות' לעומת 'הקרנת סמכות' בהכשרה לניהול בית ספר: נשים לעומת גברים", של ד"ר שמחה שלסקי, נדונה שאלת הקשר בין זהות מגדרית לסגנונות ניהול. האם מנהלות בתי ספר מתאפיינות בסגנון ניהול השונה מזה של מנהלי בתי ספר ונוקטות אסטרטגיות ניהול

אחרות משל עמיתיהן? התצפיות אכן חשפו שיש שוני, לפחות בתחום ההדרכה שבתפקיד הניהול, ולא עוד אלא שהסגנון של המנהלות נתפס כמועדף.

המאמר הרביעי, של ד"ר ברוריה שישון וד"ר אריאלה פופר-גבעון, חושף פן נוסף בהתגבשותה של הזהות המקצועית של המורה, זאת מתוך הסתכלות חודרת על התכנית "מצוינים להוראה." מה הניע את ה"מצוינים" לבחור ללמוד הוראה? ולא פחות חשוב, מה משאיר אותם בתחום? המחקר משקף את שלבי ההתפתחות של זהותם המקצועית, והודות לכך מתקבלת תמונה קוהרנטית של עולמם המקצועי ושל התמורות בתפיסותיהם.

המאמר החמישי, של ד"ר חיה קפלן, ד"ר אמנון גלסנר וסהר עדס", צרכים פסיכולוגיים בסיסיים ואקספלורציה אצל מורים חדשים כמשאב להבניית זהות מקצועית", מתמודד ישירות עם אחת הסוגיות המרכזיות בתהליך הכשרת המורים – עיצובה והתגבשותה של הזהות המקצועית של המורות והמורים. מתוך נקודת מוצא שהשנים הראשונות לעבודה עשויות להיות קריטיות בבניית הזהות המקצועית, באמצעות סדנת תמיכה למורים חדשים נחקר לעומק תהליך האקספלורציה שמעצב את הזהות המקצועית.

המאמר השישי, '"כמו פרפר שיוצא מהגולם:' סטודנטים לאמנות מלמדים בבית המעצר," מאת טלי גיל ופרופ' מירה קרניאלי, מוציא אותנו מד' אמות הכיתה אל המרחב הקהילתי, אל הוראת אמנות לעצירים במסגרת ההתנסות במסלול הכשרה למורים לאמנות. החקר מתמודד עם השאלה עד כמה השפיעה ההתנסות על תהליך ההכשרה ועל הזהות המקצועית של המורה לאמנות, בוחן את החוויה האסתטית בהתנסות, שואל על השפעת הפרויקט על העצירים עצמם וחושף את המשמעות האתית שבהתנסות.

ד"ר לודמילה קריבוש כתבה את המאמר השביעי, "שימוש ברפרט ככלי להוראה וללמידה בחינוך הגבוה", אשר מתחקה אחר מהותו של הרפרט ככלי הוראה במוסדות להשכלה גבוהה. זווית הראייה הכפולה – זו של הסטודנט וזו של המרצה – מאירה את מגבלות הרפרט מצד אחד, משקפת את יתרונותיו מצד אחר, ומזמנת דיון על הקשר בין דרכי ההוראה לבין השימוש בכלי ההוראה – הרפרט. את המאמר השמיני החותם את הגיליון, "להיעשות מורה מינורית", כתבו פרופ' מלכה גורודצקי ואיטו דהן. במאמר ניתנת לגיטימציה לשיח אחר על הזהות המקצועית של המורה. בהמשך לגישתם של הפילוסוף הצרפתי ז'יל דלז ושל הפסיכואנליטיקאי פליקס גואטרי, הכותבות מתחקות אחר הגבולות הנזילים של תפקיד המורה, מצטרפות לשיח הפנימי המנסה להתרחק מתבניות מכלילות העושות סדר במרחב החינוכי ומובילות אותנו להבין שהזהות המקצועית של המורה אינה עקיבה.

במדור "ספרים על שולחן המערכת" מוצגות הפעם שלוש סקירות: פרופ' יצחק גילת סוקר את הספר שכתבה אתי חגי, "חינוך מבקש משמעות: בין פסיכואנליזה לחינוך"; פרופ' מחמוד חליל וזאהר עכרייה סוקרים את הספר "ילדות בחברה הערבית בישראל: סוגיות חינוכיות ומחקריות" שערכו גילה רוסו-צימט, מרגלית זיו ואפנאן מסארווה-סרור; ד"ר יעל אוסטר סוקרת את ספרה של אילנה אבישר, "אתגר הקיימות: חינוך ואחריות חברתית-סביבתית."

 

עוד
תפריט