דפים 65

מאי 2017

דבר המערכת

הגיליון שלפנינו עשיר בחשיבה פדגוגית ובהשלכות דידקטיות אשר עשויות להאיר צדדים מוצלים בהכשרת מורים הן בהיבט העיוני הן בהיבט המעשי. האם יש גבולות לחינוך לפטריוטיזם? המאמר הראשון של ד"ר ערן גוסקוב, "על בטלותו של חינוך פטריוטי-קוסמופוליטי במדינת היהודים", משקף דיון פילוסופי-חברתי הבוחן בהרחבה את האפשרות שהגלובליזציה והרב-תרבותיות יובילו לפטריוטיזם קוסמופוליטי על חשבון הפטריוטיזם המקומי. ניתוח ביקורתי של האפשרות הזאת בזיקה למדינת ישראל חושף את חולשת הטיעון הזה. ד"ר כמאל מועד כותב המאמר השני, "הגות חינוכית פרוגרסיבית אשר הקדימה את זמנה: ּ בית הספר, המורה והתלמיד הראויים לפי ח'ליל אל-סכאכיני," חושף אותנו להגותו החינוכית של אל-סכאכיני, המחנך הפלסטיני הבולט ביותר בארץ משלהי התקופה העותמאנית ועד לסיום המנדט הבריטי. הגותו התובענית כלפי כל השותפים לתהליך החינוכי הייתה ביקורתית, נועזת ומחדשת, ומבחינה זו הקדימה את זמנה. האשנב הביוגרפי בפתיח נותן לנו תמונה מרתקת על החינוך בחברה הערבית בתקופתו. רבות דובר על הצורך בפיתוח המודעות החינוכית למעורבות חברתית בונה. המאמר השלישי, "מעורבות חברתית בהכשרת מורים: הערכת הסטודנטים את תרומתה לטיפוח 'תודעה חברתית ומקצועית מכוונת קהילה"' מאת ד"ר רינת ארביב-אלישיב וד"ר ענת שביט מילר, מתמודד בדיוק עם האתגר הזה. המאמר בוחן בצורה קפדנית תכנית פדגוגית מורכבת לפיתוחה של מעורבות חברתית. "מהממצאים עולה כי לפי תפיסת הסטודנטים, התכנית הצליחה לקדם במידת מה הפנמה של תפיסות וערכים חברתיים", והיא מבליטה "את המקום המשמעותי שהסטודנטים

מייחסים לסביבה האקדמית ולתחושת הסיפוק שלהם מפעילותם בקהילה". הכשרה מבוססת על

למידה חדשה אשר מושפעת מתפיסת הלמידה. האם תפיסת הלמידה של המתכשרים להוראה אחידה בכל תחומי הלמידה? האם היא יציבה לאורך זמן? בשאלות אלה מתמקד המאמר הרביעי, "פנים שונות לתפיסות למידה של סטודנטים להוראה: השלכות על הכשרת מורים", שכתבו ד"ר גילת כץ וד"ר אשר שקדי. הם מבחינים בין שלושה תחומים בעלי תפיסות הוראה דיפרנציאליות: תוכני ההוראה, מיומנויות קוגניטיביות ונורמות התנהגות, ועל סמך ממצאי מחקרם מאפשרים דיון מעניין בהשלכות של מגוון תפיסות הלמידה על הכשרת המורים. במאמר החמישי, "שירים בדיו שחורה – על קורס שעסק בספרות מזרחית", מאת ד"ר מימי חסקין, נוצרת השקה בין שלושה מעגלים: היצירה הספרותית, המשמעות החינוכית וההשלכות הסוציולוגיות. הדיון המורכב חושף את הקשר בין פיתוחה של זהות עצמית לבין העיון בטקסט, ומתמודד גם עם השאלות: מהי ספרות מזרחית? מה דומיננטי יותר – מוצאו של המחבר או המחברת או הספרות עצמה? המאמר משתלב היטב בתנופת הדיון של השנים האחרונות ובעיסוק האקדמי פורץ הדרך בספרות המזרחית. במאה ה-21 לא ייפקד מקומו של הנושא הדיגיטלי בחינוך, והמאמר השישי, "הערכתם של סטודנטים עם הפרעה בלמידה וללא הפרעה בלמידה את תרומתם של קורסים מקוונים", מאת ד"ר אילנה רונן וד"ר מירי שינפלד עונה על הצורך הזה. ייחודו של המאמר בכך שאינו מתמודד רק עם שיטת ההוראה המקוונת ועם השלכותיה המחייבות גישות למידה תואמות, אלא גם בוחן אם הן מתאימות ללומדים עם הפרעות למידה. ממצאי המחקר מפתיעים ומעוררים אופטימיות פדגוגית. המאמר הנועל את הגיליון, "פיתוח מקצועי של מפקחים בתקופה של רפורמות ושינויים: נקודת המבט של המפקחים" מאת פרופ' אורית אבידב-אונגר, מעלה שאלה מעניינת. האם לפיתוח המקצועי של המפקח יש מהויות ייחודיות? תפקיד המפקח בישראל מורכב ומתאפיין בסתירות רבות. המפקח עוסק בבקרה ובהערכה, ובד בבד גם מופקד על פיתוח ועל ליווי מקצועי של בעלי התפקידים שהוא מבקר ומעריך; הוא חוליה מגשרת בין קובעי המדיניות לבין אלה אשר מיישמים את המדיניות בשדה. נקודת המבט של המפקחים מעודדת בכך שהם רואים חיוניות בפיתוח מקצועי, אך לא כל כך מפתיעה באשר למהות הייחודית שלה. במדור "ספרים על שולחן המערכת" מובאת סקירתו של ד"ר עמוס פלישמן לספרה של איילת סימן טוב, ילד במתנה או ילד בהמתנה? מבט אל המשאבים התומכים בהורים לילדים עם אוטיזם. הספר מציג את סיפור חייהם של הורים לילד עם אוטיזם ומשלב מחקר איכותי עם מחקר כמותני המתבססים על עדויות של עשרות הורים.

עוד
תפריט