דפים 79

הקורונה. המחקר מתמקד בעשייתה של הגננת ובהתמודדותה עם המשבר והכאוס באמצעות בחינת תפיסותיהן של גננות באשר למנהיגותן בתקופה זו. ממצאי המחקר המתבססים על דיווחיהן של 64 מנהלות גנים וגננות, ּ מלמדים על מנהיגות חינוכית הסתגלותית אשר משתמשת בפרקטיקות מרובדות. הבולטת שבהן היא פרקטיקת הדאגה והאכפתיות שמשדרת יציבות ומחזקת את תחושת הביטחון הניהולי בקרב צוות הגן, ההורים, הילדים והקהילה. ממצאי המחקר הראו שככל שהגננת דואגת ואכפתית יותר, כך היא מחזקת את מנהיגותה בעת משבר. ממצאים אלו המעידים על חשיבותה של מנהלת הגן כמקור תמיכה ומנהיגות בעת משבר, עשויים לסייע בהעלאת קרנה בקרב הציבור, שלעיתים קרובות רואה בה מעין שמרטפית ולא יותר.

המאמר השני, שכתבו ד"ר גילת כהן ונוי כהן-חדד, "חינוך מרחוק: מחנכים בקבוצות ווטסאפ כיתתיות בתקופת הסגר הראשון בזמן משבר הקורונה בישראל", התמקד בתכתובות ווטסאפ של שישה מחנכי כיתות בבית ספר תיכון אשר הסכימו לשתף צילומי מסך של תכתובות בקבוצות הווטסאפ הכיתתיות במהלך שבועיים בתקופת הסגר הראשון. לאחר עיון בתכתובות נערכו ראיונות חצי מובנים עם המחנכים. ממצאי המחקר הראו כי השימוש בקבוצות הווטסאפ אפשר למחנכים לארגן את הלמידה ולקדמה באמצעות מסירת עדכונים בנוגע למשימות ולפעילויות בכלל מקצועות הלימוד; לבדוק את המשמעת הכיתתית, לעקוב אחר ההשתתפות בפעילויות וביצוע המטלות; ולנקוט אסטרטגיות שונות להנעת התלמידים ללמידה. עוד נמצא במחקר כי היישומון (אפליקציה) אפשר למחנכי הכיתות לטפל בהיבטים החברתיים והרגשיים הנוגעים לחינוך הכיתה, ובהם שיפור המורל וגיבוש הכיתה חרף המרחק; שמירה על הבטיחות ברשת והפחתת אלימות והדרה חברתית; איתור תלמידים במצוקה ותמיכה בהם. המחנכים דאגו לשלום התלמידים והבינו שהחוסן שלהם משפיע על התמודדותם עם הלמידה מרחוק ועם מצבים שונים בסביבת הבית. זאת ועוד, השתתפותם של מחנכי הכיתות בקבוצות הווטסאפ אפשרה להם לעקוב אחר הלך הרוח של התלמידים והאינטגרציה הכיתתית, והיישומון שימש למתן טיפול שוטף שכלל תקשורת בין-אישית מקרבת עם התלמידים ושיחות עם גורמים נוספים. בה בעת נאלצו המחנכים להתמודד עם האתגרים של טשטוש גבולות הזמן, חשש לפגיעה בסמכות ותחושת בדידות שנבעה מהשימוש ביישומון הווטסאפ. מחקר זה יצר הזדמנות להתמקד בתפיסות המחנכים והמחנכות בכל הנוגע לתפקידם ולעשייתם החינוכית, אך בעיקר להרחיב את התובנות הנוגעות לתפקידו הייחודי ולחשיבותו של מחנך כיתה בישראל.

את המאמר השלישי בגיליון זה, "עבודה של מורה היא 100% קבלת החלטות": קבלת החלטות של מורים על בסיס נתונים בהוראה בחירום", כתבו ד"ר מאיה בוטוין, ד"ר ארנון הרשקוביץ ופרופ׳ אלונה פורקוש ברוך. נקודת המוצא של המחקר הייתה כי קבלת החלטות מבוססות נתונים בקרב מורים עומדת בבסיס מקצוע ההוראה, ובמובנים רבים מהווה מאפיין מרכזי שלו. קבלת החלטות מבוססות נתונים מתייחסת לאופן שבו מורים אוספים ומנתחים נתונים אשר תומכים בקבלת החלטות חינוכיות מושכלות שעשויות לשפר את הישגי התלמידים. המחקר התמקד באופן שבו מורים בבית ספר יסודי ובתיכון קיבלו החלטות על בסיס נתונים בהוראה מרחוק בחירום בתקופת מגפת הקורונה, עת שבה לא היו זמינים למורים נתונים רבים בשל סגירת בתי הספר והמעבר להוראה מרחוק, תוך השוואה לימי שגרה. המחקר גם בחן את הנתונים שהמורים היו רוצים לקבל לצורך קבלת החלטות לשיפור ההוראה. ממצאי המחקר הראו כי קבלת ההחלטות של המורים בתקופת הקורונה נפגעה במידה רבה, ללא קשר לגיל או לניסיון ההוראה שלהם. המורים דיווחו על ירידה כללית בשימוש בנתונים במהלך ההוראה לצורך קבלת החלטות בתקופת החירום. ממצאי המחקר הראו כי מורים זקוקים, בשגרה אך בעיקר בחירום, לנתונים על אודות מצבם האקדמי, הרגשי-חברתי והמשפחתי של תלמידיהם כדי לסייע להם בלמידה, וכי חשוב שמנהלים וקובעי מדיניות יקצו משאבים כדי להבטיח שלמורים יהיו זמן, גישה לנתונים וכלים לשימוש בהם על מנת להבטיח תנאים הכרחיים ליצירת שפה משותפת והטמעת הפרקטיקה של קבלת החלטות על בסיס נתונים.

המאמר הרביעי בגיליון הוא מאמרן של פרופ' נירית רייכל ופרופ' דורית אלט, "מוכנותם ותגובתם של מורות ומורים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים למשבר הקורונה: חסמים וגורמים שסייעו להתמודד עם המשבר". מטרת המחקר הייתה לבדוק את מוכנותם של המורים למשבר הקורונה בזיקה לשני נושאים: ההכשרה הטכנו-פדגוגית של מורים והדינמיקות והיכולות שסייעו להם להתמודד עם האתגרים במשבר זה. מממצאי המחקר עולות ארבע תובנות עיקריות: הראשונה, שלהנהלת בית הספר ולשדרת הניהול תפקיד מרכזי בהתפתחותם המקצועית של המורים בבית ספרם, ובמקרה הנבדק במוכנותם של המורים להתמודד עם משבר הקורונה. בחלק גדול מבתי הספר ניתן היה "לנבא" את היכולת להתמודד עם משבר הכרוך בשינוי פדגוגי על סמך בדיקת מדיניות הנהלת בית הספר בקידום ובעדכון מקצועי של הסגל. השנייה, שהכשרת המורים חייבת להתעדכן בהתמדה, להתאים את עצמה לכלים מתפתחים העשויים לקדמה ולמיומנויות התואמות את צורכי התקופה. השלישית, שהשתלמויות קצרות וחפוזות אינן יעילות ואינן מקדמות את התפתחות המורים. הרביעית, שהכשרה יעילה ומתמידה נמצאת בבית הספר עצמו. באמצעות קהילות למידה מקצועיות, תומכות ומתמידות המובלות על ידי שדרת המנהיגות הבית ספרית ומורים בעלי התמחות וניסיון מצוות בית הספר, ניתן לקדם את המורים והמורות בתחומי הדעת, בשילוב טכנו-פדגוגיה בעשייתם החינוכית, ולא פחות חשוב בשיתוף פעולה מצמיח עם עמיתיהם. נראה כי המורים יכלו להתמודד טוב יותר עם האתגרים שעמדו בפניהם בתקופת שבה נדרשו ללמד מרחוק, לו התנהלו קהילות למידה בית ספריות כחלק משגרת התפתחותם המקצועית. אחת ההמלצות המרכזיות של מחקר זה היא לחזק את תפקיד המנהלים ושדרת הניהול שלצידם, להרחיב את סמכויותיהם ואחריותם בהיבטים שעלו במחקר, ולהעניק להם עצמאות פדגוגית וניהולית שתכין אותם בצורה מיטבית למצבי משבר.

המאמר החמישי בגיליון הוא מאמרם של ד"ר אביחי קלרמן וד"ר חוה ששון, ""התחדד לי שקשרים כאלה יכולים להציל לסטודנט את הקורס": אינטראקציית מרצה-סטודנט בלמידה מרחוק בחירום". מטרות מחקר זה שנערך בתום שני סמסטרים של למידה מרחוק במכללה להוראה בתקופת הקורונה, היו לבחון את תפיסת האינטראקציה בין מרצה לסטודנט בלמידה מרחוק בחירום מנקודת מבטם של המרצים, לברר מהו סוג האינטראקציה השכיח ביותר ביניהם, ואם קיים הבדל בין המרצים לסטודנטים בנוגע לנחיצות האינטראקציה, לשכיחותה ולתפיסת מאפייניה הייחודיים. לאינטראקציה בין מרצה לסטודנט בלמידה בכלל ובלמידה מרחוק בפרט ישנה השפעה על מוטיבציית הלומדים, על שביעות רצונם ועל יכולתם להתמודד עם מטלות הלמידה. מכאן עולה חשיבותה של בחינת אינטראקציה זו בסיטואציות למידה שונות בשגרה וגם בחירום. במחקר נותחו ממצאי ראיונות עומק חצי מובנים שנערכו עם עשרים מרצים ממכללה להכשרת מורים, זאת בהמשך למחקר מקדים שנערך בקרב סטודנטים הלומדים אצל מרצים אלו באותה מכללה. הממצאים מראים כי המרצים, כמו גם הסטודנטים, זקוקים לטיפוח אינטראקציה ביניהם וסבורים שיש באפשרותה לשפר את איכות הלמידה ותוצאותיה, אך תפיסתם לגבי סוגי האינטראקציות הנחוצות וסיווגן שונה.

המאמר השישי בגיליון הוא מאמרם של ד״ר אורלי פוקס, פרופ׳ סימה זך, ד"ר מיכל ארנון ופרופ' רוני לידור, ""כמה קיבלתי במבחן?" הישגי סטודנטים להוראת החינוך הגופני בעת משבר הקורונה". המטרה של מחקר זה הייתה לבחון אם המעבר להוראה מרחוק בעת משבר הקורונה השתקף בממוצעי הציונים שניתנו לסטודנטים בהשוואה לממוצעי הציונים שקיבלו לפני פרוץ המגפה, ואם השתנה שיעור מסיימי הקורסים עם ציון בתקופות אלו. ידוע כי אחד הרעשים שעלול להשפיע על תהליכי למידה/הוראה, ומכאן גם על מתן ציון לסטודנטים, הוא משבר המערער את יציבותה של הקהילה החינוכית. בעת משבר הקורונה אומצו במכללות האקדמיות לחינוך דפוסים של הוראה ולמידה בשעת חירום שהייתה להם השפעה פוטנציאלית על הציונים שקיבלו הסטודנטים. המחקר התמקד בסטודנטים הלומדים בתוכנית להכשרת מורים להוראת החינוך הגופני, הכוללת קורסים מעשיים רבים ומגוונים שגם בהם אומצה הוראה מלאה מרחוק. ממצאי המחקר הראו כי ההשוואה בין הציונים טרום הקורונה לבין הציונים לאחר התפרצותה מצביעה על עלייה ניכרת בציוני הקורסים העיוניים ועל עלייה מזערית בציוני הקורסים המעשיים, אך לא נמצא שינוי בציוני ההתנסות בהוראה. עם זאת, באופן כללי נצפתה ירידה, אם כי לא דרמטית, באחוז הסטודנטים שסיימו את הקורסים עם ציון. חוקרי המחקר ממליצים על מחקר עתידי שיתמקד בדרכי ההוראה ובדרכי ההערכה וכן בקשרי הגומלין ביניהן בתקופות שגרה וחירום כאחד.

המאמר השביעי הוא מאמרם של ד"ר יעל גרינשטיין, שימרית בן-זקן ונוי דהן, ""דלת נסגרת ודלת נפתחת" – עיצוב פעילותם של מרכזים חברתיים וקהילתיים בתקופת משבר הקורונה: שני חקרי מקרה בפריפריה הצפונית בישראל". מחקר זה התמקד במערכת החינוך הבלתי פורמלית בתקופת הקורונה שנאלצה גם היא לשנות את פניה. מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסות המעורבים בניהול, בהפעלה ובשימוש של שני מרכזים בחינוך הבלתי פורמלי – מרכז חברתי ומרכז קהילתי – לגבי תפקוד המרכזים והאופן שבו נתנו מענה לקהילה ואף עיצבו אותה בתקופה זו. המחקר התבסס על 19 ראיונות עם בעלי עניין שונים כולל בעלי תפקידים מנהליים, עובדי מועצה והמרכז הקהילתי ותושבים, וממצאיו הצביעו על חשיבותם של המרכזים בתקופת המשבר ככאלה שחיזקו את משמעותה ואת כוחה של הקהילה והדגישו את הצורך בחיבור בין מערכות שונות בתוך יישובים. האופן שבו תרמו המרכזים למניעת התפרקות הקהילה התבטא בארבע תמות: חיבורים חדשים בין שחקנים קיימים, גמישות תפקידית, זיהוי צרכים חדשים ויוזמות מקומיות. כמו כן המרכזים הצליחו לחזק את תחושת המסוגלות והשייכות של התושבים באמצעות הדגשת ערכי נתינה והתנדבות והרחבת ההשתתפות של חברי הקהילה.

המאמר שחותם את הגיליון ועוסק גם הוא בחינוך הבלתי פורמלי בתקופת הקורונה הוא מאמרן של ד"ר מירי גולדרט ועינב עמרם-אשרוב, "בין ציר השינוי לציר ההעצמה: מיזמי החינוך הבלתי פורמלי בעת מגפת הקורונה". מחקר זה התמקד ב-32 מיזמים אשר התמודדו על אות החינוך הבלתי פורמלי בעת משבר הקורונה. מטרתו של המחקר הייתה לברר את מאפייני המיזמים, להציע טיפולוגיה לחלוקתם ולבחון את מידת ההתערבות הקהילתית בהם על ציר השינוי ועל ציר ההעצמה. על בסיס הממצאים שנאספו באמצעות מגוון כלים, סיווגו החוקרות את המיזמים לארבעה סוגי התערבות: פיתוח קהילתי, תכנון חברתי, פעולה חברתית ורפורמה חברתית, תוך שהן מבחינות בין מיזמים הממוקדים בצרכים עכשוויים למיזמים מכווני עתיד. עוד נמצא כי כל המיזמים מכוונים להעצמת המשתתפים אך נבדלים במידת שיתוף הקהילה. על בסיס ממצאים אלו טוענות החוקרות כי מיזמים אלו בעת הקורונה הדגישו את תפקידם החינוכי-חברתי-קהילתי של עובדי החינוך הבלתי פורמלי כמתווכים בין הספרה הפרטית לבין הספרה הציבורית ומאפשרים לנוער ולקהילה להיות סוכני שינוי. החוקרות מסיקות כי יש צורך בהרחבת גבולות החינוך הבלתי פורמלי, כי חינוך זה הוא סוכן שינוי מוביל בקהילה וכי חשוב להכיר בייחודיותו הארגונית ובגמישותו הפדגוגית. הן ממליצות על התוויית מדיניות חינוכית להרחבת פעילותו והנגשתו של החינוך הבלתי פורמלי בחברה הישראלית כולה בשגרה ובחירום.

 

במהלך הכנתו של גיליון זה נפטרה עמיתתנו פרופ' חוה גרינספלד ז"ל. חוה הייתה עורכת המשנה של כתב העת דפים משנת 2002 ועד לשנת 2021 (גיליונות 74-35). עם תום עבודתה כעורכת משנה היא הפכה להיות חברה במערכת המורחבת של כתב העת. חוה עבדה במשך שנים במכללה ירושלים, והייתה אישה ברוכת עשייה וכתיבה מחקרית בתחום החינוך בכלל והכשרת המורים בפרט. במחקריה חקרה נושאים שונים כולל ידע מורים, תהליך התפתחותם המקצועית של מורים תוך התמקדות במורי המתמטיקה והמדעים, שינויים תפיסתיים בהוראה ולמידה, תפקידם של רגשות בלמידה אקדמית ומסע הלמידה בעולמות המטא-קוגניציה. מקצועיותה ומסירותה של חוה יחסרו לנו. יהי זכרה ברוך.